|
Northern Territory News 12.4.2004
בנים זקוקים למודל גברי
חיובי
מאת קיילי וויליאמס
אימהות יחידניות
צריכות לשאוף לכך שלבנים שלהם יהיה מודל גברי חיובי על מנת שלא יגלו
אלימות כלפיהן וכלפי אחרים, כך מסרה היום מועצת המשפחה האוסטרלית
(Australian Family Association).
דובר המועצה, דמיאן טיודהופ, אמר שלא הופתע מהממצאים של מחקר
שערך הפסיכולוג אדי גאלאגר, אשר פורסמו בכתב העת
Australian and New Zealand Journal Of Family Therapy
(www.anzjft.info).
המחקר בדק 73 משפחות אוסטרליות שבהן ההורים היו קורבן לאלימות.
מהמחקר עולה כי מחצית
מההורים הקורבנות לאלימות היו הורים יחידניים. עוד מתברר, שבנים נוטים
יותר לאלימות מאשר בנות, ושיותר אימהות היו קורבן לאלימות מאשר אבות.
מר טיודהופ אמר שיש
חשיבות רבה שבנים לאימהות יחידניות ימצאו מודל גברי שילמד אותם לכבד את
הזולת ולהימנע מאלימות כדרך לפתור בעיות. "אני חושב שאימהות יחידניות
שלבנן אין מודל גברי צריכות לשלוח את הבנים לבתי ספר עם מורים גברים או
לחוגי ספורט עם בחורים נוספים". לדבריו הופתע מטענת החוקר, לפיה מחקר
אמריקאי משנת 1980 מצא שמדובר ב-10% מהמשפחות שם. "אני מופתע שזה רק
1 מ-10 מקרים," אמר, "אני חושב שזה מדהים".
המחקר הראה שתי תבניות
אלימות עיקריות: אימהות יחידניות שהופכות קורבן לילדים אחרי שסבלו
מאלימות מצד בני-זוג והורים מהעשירונים הבינוניים, שנפגעים על ידי
ילדים נהנתנים.
מר טיודהופ אמר,
שהבעיה של ילדים שמכים את ההורים מתרחשת ככל הנראה בעיקר בשל המגמה
להורות בסגנון חופשי והתפרקות מבנה המשפחה. לדבריו ילדים רוצים וזקוקים
לגבולות ואי הצבתם הוא סוג של הזנחה: "ילדים רוצים גבולות, ילדים
בוחנים את הגבולות עד לקצה גבול היכולת," הוא אמר, "אם הורים לא מציבים
גבולות, הם זונחים את תפקידם".
Sunday Morning Herald, 12.4.2004
ילדים מפונקים עלולים להפוך
למכי-הורים
מאת בריגיד דלייני
ותרנות בהורות עלול
להוביל לילדים נהנתנים יתר על המידה, אשר יתקפו את הוריהם פיזית, כך
מצא מחקר של הפסיכולוג אדי גאלאגר. המחקר, אשר פורסם ב-Australian
and New Zealand Journal of Family Therapy,
בחן דפוסי אלימות ב-73 משפחות אוסטרליות.
מחצית מקורבנות
האלימות היו הורים יחידנים.
האלימות הזו ברובה
אינה מדווחת כלל שכן הורים מתביישים ומאמינים שאלימות הילדים מעידה על
מסוגלות הורית נמוכה מצידם. "יש המון תחושות אשמה, וזה מביש מבחינת הכל
כי גם ההורים חשים שהם כשלו וגם הסביבה מתייחסת אליהם כך," אמר מר
גאלאגר. התוצאה מאי-הדיווח היא שאין כמעט סטטיסטיקה בעניין אלימות כלפי
הורים. המקור העיקרי למידע הוא סקר אמריקני משנות ה-80, שמצא כי אלימות
כלפי הורים מתרחשת ב-10% מהמשפחות, ולדברי גאלאגר אין מידע מעודכן
בנושא באוסטרליה.
ביטויי האלימות כוללים
בעיטות, דחיפות והכאה של ההורים, " אבל רק במקרים מעטים היה צורך
באישפוז".
"הצבת גבולות לילד
עשוייה להפחית את האלימות במקרים רבים, אמר מר גאלאגר, "בעיקר כשמדובר
בהורים שחושבים שמשמעת היא מילה גסה. הרבה הורים מקבלים את זה שילדים
מקללים אותם, דבר שהיה בלתי נסבל בדור ההורים שלהם. זה עלול להוביל
להתעלמות מהבעייה – ההורים מתעלמים מהקללות והילד מאבד את הכבוד כלפיהם
ומחמיר את התנהגותו. תהליך כזה עשוי להימשך מספר שנים". עם זה הוא
הדגיש, כי ההורים אינם צריכים להאשים את עצמם או לחוש שהם הורים רעים.
גופים ממשלתיים ושירותי הרווחה אינם ערוכים לטפל בבעייה, הוא אומר.
עוד באותו עניין
קישורים
Australian and New Zealand Journal Of Family Therapy
The
Australian Family Association
|
