מתוך הודעת משרד המשפטים:

כתב מינויה של הוועדה ומטרותיה

ביום 27 ביוני 1997 מינה שר המשפטים, מר צחי הנגבי, את הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. מינוי הוועדה היה פרי יוזמה משותפת עו"ד יהודית קרפ ממשרד המשפטים ושל עו"ד תמר מורג, מי שהיתה מנהלת מרכז הילד והמשפט במועצה הלאומית לשלום הילד. המרכז מונה לרכז את הוועדה לצד משרד המשפטים.

הוועדה, אשר מונתה בעקבות הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד בשנת 1991 (האמנה נחתמה על ידי מרבית מדינות העולם והינה המסמך הבינלאומי הראשון מסוגו והמקיף ביותר, המעגן בתוכו קשת רחבה של זכויות הנתונות לילדים), התבקשה לבחון מחדש את מכלול החקיקה הישראלית המסדירה את התייחסות החברה ורשויות המדינה לילדים, על מנת להבטיח עמידה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה על פי  האמנה.

מינוי הוועדה איפשר לראשונה במדינת ישראל עריכה של בחינה מקפת מתוך מבט כולל, של החקיקה הנוגעת לילדים, וקביעת עקרונות אחידים, מסודרים ומגובשים לעריכתה. כל זאת, תוך שהאמנה משמשת כנקודת מוצא לדיוני הוועדה.

בעבודתה שקדה הוועדה על גיבוש המלצות חקיקה מתוך ראיית המכלול, תוך התאמה בין החוקים השונים, ומתוך כוונה לצמצם פערים ועיוותים הקיימים בחקיקה הנוהגת כיום, ולהשלים בה חוסרים. כחלק מעבודתה נדרשה הוועדה גם לחוות עמדתה באשר לצורך לערוך קודיפיקציה של הוראות החוק הנוגעות לילדים ולנוער, כולן או חלקן, על בסיס מחשבה כוללת ותפיסה אחידה. הוועדה דנה גם בצורך להקים גופים ומנגנונים שתפקידם ליישם, לתאם ולפקח בכל הנוגע למימושן של  זכויות הילדים כפי שהן מתחייבות מן האמנה.

מבנה הוועדה

בראש הוועדה כיהנה כב' השופטת סביונה רוטלוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר שימשה בעבר במשך חמש עשרה שנים שופטת בבית המשפט לנוער. עו"ד תמר מורג, המלמדת כיום באוניברסיטת תל אביב, ולשעבר מנהלת המרכז לילד והמשפט במועצה לשלום הילד, שימשה סגנית יו"ר הוועדה. עו"ד תמר פלד-אמיר שימשה מרכזת הוועדה.

הוועדה פעלה באמצעות מליאה בה חברים כעשרים מומחים בתחומים שונים. בתחילת עבודתה שקדה מליאת הוועדה על לימוד הוראות האמנה והוראות משפט משווה רלבנטיות לתחומי עיסוקה, ומיפתה את הסוגיות הטעונות דיון על ידה. לאחר מיפוי הסוגיות הוקמו שש ועדות משנה, אשר התבקשו לבחון סוגיות הנוגעות ליישום זכויות הילד בתחומי חיים שונים והם: הקטין בהליך הפלילי, חינוך, הילד ומשפחתו, רצף ההגנה על ילדים בסיכון, השמה חוץ ביתית של ילדים וייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים.

בסך הכל לקחו חלק בעבודת הוועדה כ – 70 מומחים ואנשי מקצוע ממגוון רחב של תחומים וביניהם מיטב המומחים בארץ מתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית, החינוך, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והקרימינולוגיה. הוועדה נסתייעה גם בניירות עמדה שהוכנו עבורה על ידי מומחים, מהארץ ומחו"ל.

עבודת הוועדה התנהלה מתוך ניסיון לאזן בין מגוון רחב של מורכבויות: רב גוניותה של החברה הישראלית וריבוי הדעות המתקיים בה בכל הנוגע להתייחסות לילדים, למעמדם בחברה, במשפחה, בבית הספר ולזכויותיהם; העת החברתית בה אנו מצויים- עת של מחסור, מצוקות ופערים, עת של אלימות, עת של התהוות בקיעים בערכים העומדים בבסיס החברה והתנהלותה; הצורך להתאים עקרונות אשר עוגנו באמנה ובחקיקה זרה למציאות הישראלית על כל היבטיה; כבוד לעשייה הרבה והמבורכת ביחס לילדים שנעשתה לאורך השנים הן על ידי רשויות המדינה השונות והן על ידי ארגונים חוץ ממשלתיים שונים בצד העמידה על החוסרים והליקויים בעשייה זו, והרצון שלא לפגוע בקיים אלא להשביחו, ועוד.

שיתוף ילדים בעבודת הוועדה

דרכי עבודת הוועדה והמלצותיה הביאו לידי ביטוי גם את דעתם והשקפתם של ילדים ובני נוער ששותפו בעבודתה, אם כחברים קבועים בוועדת המשנה בנושא חינוך ואם כמשתתפים בסדרה של מפגשים בהם התבקשו הילדים להגיב לסוגיות שונות שעלו לדיון בוועדה (לדוגמה, ילדים החוסים במעונות ובבית הסוהר, ילדים הגדלים בפנימיות או תלמידים ממגזרים שונים הלומדים במוסדות חינוך מגוונים). בסך הכל קיימו חברי הוועדה לצורך עבודתה ראיונות עם למעלה מ-300 ילדים. בדרך זו יישמה הוועדה את אחד מהעקרונות החשובים של האמנה, עקרון ההשתתפות, ונתנה ביטוי לנקודת המבט של הילדים בתוך מכלול שיקוליה.

הוועדה סיימה עבודתה והגישה לשר המשפטים שישה דוחות: דוח כללי ו - 5 דוחות של ועדות משנה בנושאים הבאים: הקטין בהליך הפלילי, חינוך, הילד ומשפחתו, השמה חוץ ביתית של ילדים וייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים.