הוועדה לזכויות הילד בראשות השופטת סביונה רוטלוי,
שעשתה עבודה רבת חשיבות בתחומים רבים של זכויות הילד בישראל, נמנעה
- מנימוקים שונים - מלהמליץ על שינויים באחד התחומים החשובים
והמוזנחים בחוק הישראלי – ילדים להורים גרושים.
בכך הנציחה ועדת רוטלוי את הקיפאון בתחום הזה, שהשתרר מאז שנת 1962
עת נחקק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. ב-40 השנים האחרונות
השתנתה החברה הישראלית בכל היבט ועניין: מערכות היחסים בתוך המשפחה
השתנו, מקומם של האשה והגבר במשפחה ובמקום העבודה השתנה, תפיסת
האבהות החדשה והמעורבת הולכת ומשתרשת בציבור ההורים הצעירים, ועמה
דרך חלוקה חדשה של האחריות ההורית והטיפול בילדים. גם תופעת
הגירושים, שכמעט ולא היתה קיימת בשנות ה-60, הפכה בשנים האחרונות
לנפוצה, ונמצאת במגמת התגברות.
החוק הישראלי, שרואה באם מטפלת בילדים ובאב מפרנס, אינו מתאים
יותר. התפיסות המיושנות הגלומות בו גורמות למאבקים קשים ומיותרים
בין הורים ולשורה של תופעות הפוגעות בילדים והופכות אותם לכלי משחק
במאבקי ההורים. מדינות רבות בעולם המערבי ערכו רפורמות בשנים
האחרונות בחוקים המטפלים בילדים להורים גרושים. בחלק מהמדינות
מדובר כבר בגל שני של רפורמות, מתקדמות ומותאמות לידע הנוכחי בטובת
הילד וזכויותיו.
במספר מדינות מערביות, בהן קנדה, אוסטרליה ובריטניה, הוקמו ועדות
פרלמנטריות וממלכתיות שקיימו דיונים ארוכים ומקיפים בתופעת
הגירושים והשפעתה על הילדים ואלה הגישו שורה ארוכה של המלצות
ליישום על ידי הממשלות.
רבע ויותר מילדי מדינת ישראל, ילדים להורים גרושים, ראויים לחקיקה
מתקדמת שתצמצם את מצוקותיהם ותעודד את הוריהם לשתף פעולה ולהתחלק
באחריות לגידול הילדים. אנו סבורים שהדרך הנכונה לכך, היא מינוי
וועדה מיוחדת לנושא זה, שתסקור את הידע בעולם, מחקרי ומשפטי, תבחן
את המצב החברתי בישראל, תשמע את כל בעלי הדעה והנגיעה בתחום,
ותמליץ על רפורמה כוללת בחקיקה בתחום זה.
אנו מבקשים משר המשפטים לבחון את הצעתנו למנות
וועדה מיוחדת לעניין זה, עם טובי המומחים באקדמיה, במשפט ובממשלה
בתחום זה.
אחרי 40 שנה במדבר החוקתי, אזרחי ישראל ראויים לשינוי, לעידן חדש
ומתקדם בתחום ההורות לאחר הגירושים.
