|
אב לילדתו אומר
יום של משחקים נגמר כמו
פרח שנסגר
כשהלילה הצונן למדרכות חזר
כמו שקעו במצולה, קולות הצהלה,
בפנת הגן נרדמת נדנדה כחולה.
אב את ילדתו על זרועותיו לוקח
נומי לילה טוב, לוחש לה הירח
עם חיוך היא תעצום עיניה ותחלום
יום עליז של משחקים היה היום.
הדובים גם הבובות נחים
על אצטבאות
בספרי הציורים נמות הארנבות
על החבל מתייבש הסוודר הרטוב
בעציץ עלה הציץ, אמר לי לילה טוב.
אופנים בזוגות בחדרי המדרגות
רוח מטייל בין אנטנות על גגות
בדשא על כדור עזוב אגל טל ירד
אם אל תינוקה המייבב שולחת יד
אב את ילדתו על זרועותיו לוקח
נומי לילה טוב, לוחש לה הירח
עם חיוך היא תעצום עיניה על הכר
יום חדש של משחקים יהיה מחר.
מילים: נחום שגיב
לחן: נמרוד טנא
ביצוע: רוחמה רז
|
|
ילדים
ילדים. בגללם הרי אנחנו בכלל כאן. תשעה ירחי לידה וח"י שנות גדילה
אנחנו מלווים אותם, והעין אינה שובעת והלב אינו רווה. עולזים איתם עם החיוך הראשון,
משתאים איתם עם הצעד הראשון, מלווים אותם ביום הראשון בגן, כותבים איתם שלום כתה
א', ערים איתם כשהם יוצאים בערבי ששי. שמחים, כואבים, דואגים, אוהבים.
ילדים, כל אחד מהם הוא
עולם ומלואו. הם זקוקים לנו, הם תלויים בנו, אבל הם בני אדם בפני עצמם,
לא נמצאים בבעלותנו. יש להם צרכים ויש להם זכויות והאחריות כולה רובצת
על כתפינו. ואם יש זכות גדולה שנפלה בחלקנו, זו הזכות ללוות אותם בדרכם
להיות בוגרים. ככל שנצליח יותר במשימה, ככה יהיו הילדים שלנו שלמים
יותר ומאושרים יותר. הורות זו שליחות.
|
|
|
