"לפיכך ממליצה הוועדה להוציא מהחוק את חזקת הגיל הרך"

בסוף חודש אפריל 2008 פורסם דו"ח הביניים של ועדת שניט. שלוש שנים בדיוק ארכו הדיונים, ובסופם הוצג לציבור מסמך המורכב משני חלקים: דיון נרחב בכל היבטי האחריות ההורית של הורים מתגרשים וטובת ילדם, והצעת חוק לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

הגשת הדו"ח לשר המשפטים
להלכה, הוועדה הגישה את הדו"ח לשר המשפטים דניאל פרידמן. למעשה, מדובר בפרסומו לציבור הרחב ולציבור אנשי המקצוע ואנשי הארגונים השונים. כעת ממתינה הוועדה לקבלת תגובות והערות לדו"ח ואלה יובאו לדיון בוועדה לקראת פרסום הדו"ח הסופי.

"הוועדה מציעה לשנות את ההסדר החוקי כיום, שמבוסס על אפוטרופסות של ההורים ולנקוט גישה שבאמנה המבוססת על האחריות ההורית כחובת ההורים להבטיח את מימוש זכויות ילדיהם. בתפיסה זו יש שינוי ניכר במעמדם המשפטי של ילדים כבעלי זכויות עצמאיות, והיא טומנת בחובה הסדרה נורמטיבית חדשה של מהות היחסים בתוך המשפחה כבסיס לכל הסדר משפטי."
(מתוך ההודעה הרשמית של משרד המשפטים, בעת הצגת דו"ח ועדת שניט לשר המשפטים)

"מוצע על ידי הוועדה להשתית בחוק את מערכת יחסי הגומלין של הורים וילדיהם על עיקרון היסוד בדבר חובת ההורים להבטיח את מימושה של "אחריותם ההורית" החובקת את כל תחומי חייו של הילד, כאשר מולה עומדת זכותו של הילד כי האחריות ההורית האמורה תמומש כלפי באופן שיבטיח את שלומו ורווחתו. להגשמת תכלית זו נדרשים ההורים במהלך מימוש אחריותם ההורית להעמיד בראש מעייניהם את טובת הילד באופן שיהווה שיקול ראשון במעלה. על מנת למנוע אפשרות שמימוש האחריות ההורית יהפוך לאות מתה בחוק, הצעת הוועדה פותחת בצורך לעודד הידברות בין ההורים באשר לדרך מימוש אחריותם ההורית. אם המחלוקת נותרת בעינה מנחה החוק המוצע את בית המשפט באשר לדרכי השגת מימוש האחריות ההורית. בהמשך מוצע גם לכלול בחוק הוראה מפורשת המעניקה לילד ולהורה המבקש זאת זכות להפעיל אמצעי אכיפה משפטיים שונים כלפי ההורה המפר את אחריותו ההורית."
(פרופ' דן שניט, מתוך דברי הפתיחה לדו"ח הוועדה)

מה ממליצה ועדת שניט?
דו"ח הוועדה כולל חלק דיוני, שבו מוצגים ההיבטים השונים של הבעייה, מידע שהובא בפני הוועדה, העמדות שהוצגו בוועדה והפתרונות שמציאה הוועדה. לאחר מכן מוצגת הצעת חוק שהוועדה ממליצה לממשלה לאמץ. בהצעת חוק זו הובאו לידי מיצוי כל העקרונות והרעיונות שלובנו בחלק הראשון. הנה עיקרי הצעת החוק:

אחריות הורית

1. לראשונה מוגדרת בחוק הישראלי אחריות הורית: "להורה החובה והסמכות להחליט ולפעול בענייניו, בזכויותיו ובמכלול צרכיו של ילדו על פי טובת הילד". על ההורה מוטלת במפורש החובה לדאוג להבטחת "שלומו הגופני והנפשי, כלכלתו, בריאותו, התפתחותו הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית התקינה, חינוכו ופיתוח יכולותיו וכישוריו, מקום מגוריו, קיום קשר אישי, ישיר וסדיר בין הילד לבין הוריו (להלן - "קשר הורי") וקיום קשר בין  הילד לבין בני משפחתו (להלן – "קשר משפחתי")."
2. לא מוגדר בחוק הורה משמורן, לא במפורש ולא במשתמע. בכך מוסרת אחת העוולות הגדולות ביותר הקיימות בתחום ההורות לאחר הגירושים, ונמנעים מאבקים אינספור.
3. נקבע כי בכל עניין הנתון לאחריותם ההורית חייבים שני ההורים לפעול בשיתוף פעולה.
4. אם ההורים אינם מסכימים, עליהם לפעול "להגיע להסכמה בדרכי שלום" ככל שניתן, למשל באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם: מטפל מקצועי או מגשר.

זכויות הילד וטובתו

5. נקבע כי זו זכותו של הילד, ששני הוריו יממשו את האחריות ההורית כלפיו.
6. נקבע כי טובתו של הילד צריכה להיות שיקול ראשון במעלה מבחינתם של שני ההורים וכמובן בין המשפט והמערכת כולה.
7. בעת ההחלטה על טובתו של הילד יש להביא בחשבון את כל ההיבטים של חייו,  "...ובפרט הבטחת שלומו הגופני והנפשי, רצונו, רגשותיו, דעותיו, גילו, מינו, תכונותיו וכשריו המתפתחים, ממד הזמן בחייו וההשפעה הצפויה עליו בעתיד כתוצאה מן הפעולה, הקשר ההורי, שמירה על הקשר המשפחתי וכן יציבות ורציפות ביחסים בין הילד לסביבתו."

הסכם הורות

8. בעת פרידה, על הורים למלא הסכם הורות. החוק כולל בתוכו הסכם הורות תיקני. בית המשפט יאשר את הסכם ההורות אחרי שיוודא שהוא אינו פוגע בטובת הילד.
9. אם ההורים אינם מצליחים להגיע להסכם ההורות בעצמם, בית המשפט יגבש עבורם את ההסדר, ובמצב זה הוא נקרא הסדר הורות.  יש לשים לב שבית המשפט לא יקבע מי ההורה המשמורן, ולא ינסה להכריע מי מההורים עדיף.
10. בית המשפט יגבש את הסדר הורות תוך בחינה של שבעה קריטריונים:

א.     צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילד בהתאם למצבו, לגילו וצרכים מיוחדים ככל שהם קיימים; 

ב.      רצון הילד, ככל שכשריו המתפתחים מאפשרים לבררו תוך מתן משקל מתאים להם לפי גילו ומידת בגרותו;

ג.      נכונותם של ההורים, יחד ולחוד, לשתף פעולה למימוש האחריות ההורית והבטחת זכויותיו של הילד;

ד.      זכותו של הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם שני הוריו;

ה.     כישוריו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית;

ו.       המידה שבה טיפל כל אחד מההורים בילד; 

ז.      זכותו של הילד לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר.

הגירה

11. הוועדה כללה סעיף מיוחד העוסק בבקשה להגירה עם הילד, ועל פיו הורה המבקש להגר עם הילד צריך להוכיח לבית המשפט שהסיבות למעבר מצדיקות את הצעד, שיש תוכנית לקליטת הילד במקום החדש ושיש תוכנית למימוש האחריות ההורות על ידי שני ההורים גם כשהילד בחו"ל. בית המשפט חייב לבחון אם טובת הילד עולה בקנה אחד עם הנתונים האלה וכן אם ההגירה אינה פוגעת בשבעת הקריטריונים הקבועים להסדר ההורות (סעיף 10 לעיל).  יש לשים לב שהן האב והן האם רשאים לבקש הגירה לחו"ל עם הילד. כמו כן יש לשים לב שהוא אינו חל על הגירה פנימית בישראל, ובקשת הורה לעבור דירה תצטרך להיבדק לאור שבעת הקריטריונים בלבד.

סנקציות

12. הפרת הסכם או הסדר הורות מוגדרת בחוק כ"עוולה נזיקית" (כלומר מאפשרת לבית המשפט לחייב את ההורה המפר בפיצויים או להוציא צו מניעה להפסקת ההפרה).
13. קיימים מספר צעדים מתקנים וסנקציות במקרה של הפרת הסכם הורות או הסדר הורות על ידי אחד ההורים: הפניה ליחידת הסיוע, מינוי מתאם הורות, חיוב ההורה המפר בהדרכה וטיפול מקצועי בתשלום, תשלום פיצויים של ההורה המפר להורה הנפגע וגם הכנסת שינויים בהסכם/הסדר ההורות.

עוד באותו עניין

קישורים