לידתו של המושג "מסוגלות הורית" הוא במערך הרווחה והסעד, ודווקא בתחום אימוץ הילדים או הוצאת ילדים בסיכון ממשפחתם. אבל ברבות השנים נוצרה מציאות בה גם תחום האחריות ההורית עושים בישראל בדיקת מסוגלות הורית, שמטרתה לברר איזה הורה מתאים יותר להיות זה שבביתו מתגורר הילד. המשימה הזו מוטלת בדרך כלל על פסיכולוגים, אם כי קיימים מקרים בהם עובדים סוציאליים מגישים הערכות מסוגלות הורית מטעמם.

אבל כמו בהרבה תחומים, עצם המינוח בעברית גורם להסתכלות לקוייה על הבעייה. בעולם לא מדובר במתן ציונים בהורות. בארצות הברית המשימה הזו מכונה "Custody Evaluation" ואכן המטרה גלומה בהגדרה: המלצה איפה תהיה המשמורת, לא איזה הורה יותר מסוגל להורות.

מה כוללים מבדקי מסוגלות הורית?

מכיוון שאין בנמצא הנחיות מדוייקות, פסיכולוגים שונים נוהגים לבצע בדיקות והערכות שונות. היקף הבדיקות וסוגיהן תלוי כמובן בהרכב המשפחה ומורכבות הבעיה ובהיקף התקציבי שמוגדר לצורך הבדיקה.

מכל מקום, הערכת מסוגלות הורית תקיף נושאים אלה או חלק מהם:

1. מידע שנאסף על ידי עובדי הרווחה

2. שיחות עם ההורים ועם הילדים (אם הם בגיל המתאים) כולם ביחד וכל אחד לחוד.

3. תצפית על האינטאקציה בין כל אחד מההורים לכל אחד מהילדים. לעיתים התצפית מעשית בתנאי המעבדה של הקליניקה, ולפעמים בבית של ההורה הנבדק.

4. מבחנים פסיכודיאגנוסטיים להורים וילדים מעל גיל 6. על סוגי המבחנים ועל עצם ביצועם יש ויכוח בין הפסיכולוגים ובין פסיכולוגים לפסיכיאטרים והשוני כאן גדול מאוד.

הפסיכולוג יורם צ.צדיק כותב במאמרו איך להעריך מסוגלות הורית: יש חוסר קונצנזוס בין אנשי המקצוע בקשר לדומיננטיות של הכלים השונים שבעזרתם מגיעים למסקנות...יהיה קשה להגיע לקונצנזוס כל עוד יש חילוקי דיעות רבים בהגדרת הקריטריון של טובת הילד".

עוד באותו עניין

קישורים

אתר הכנה למבדקי מסוגלות הורית בארה"ב

מאמן במשמורת ילדים בארה"ב