על ועדת שנהב, מתוך אתר משרד המשפטים, המרכז הארצי לגישור [ 25/12/2002 ]

המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים יזם הקמת צוות היגוי במטרה לקדם ולגבש מנגנונים ליישוב סכסוכים בבתי משפט למשפחה ובבתי דין דתיים.  הועדה החלה בעבודתה באוקטובר 2002 בראשותו של השופט יצחק שנהב, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל-אביב, רמת-גן.  בועדה חברים  נציגים מבתי המשפט לענייני משפחה, מבתי הדין הדתיים- בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים, נציגים מלשכת עורכי הדין , פקידת סעד ראשית לסדרי דין, הממונה על יחידות הסיוע, נציגות  ומגשרים מומחים מן האקדמיה ומתחומים שונים.

בשלב זה התפצל צוות ההיגוי לחמש ועדות משנה כשכל ועדה תבחן ותדון בנושאים מסוימים.  להלן הנושאים שיידונו בועדות:

תפקידיו וחובותיו של עורך הדין.

מה תפקידם של עורכי הדין לקידום השימוש במנגנונים ליישוב סכסוכים? כיצד ניתן לגייס את עורכי הדין לשיתוף פעולה במגמה לעודד את  לקוחותיהם ליישב סכסוכים שלא בהליך אדוורסרי (בפעולות חשיפה והסברה, בתוכניות הלימודים)? האם יש לחייב את עורכי הדין ביידוע לקוחותיהם בדבר החלופות ליישוב הסכסוכים והמנגנונים הקיימים בין כותלי בית המשפט ומחוץ להם? האם יש לחייב את עורכי הדין לדווח על ידוע לקוחותיהם בהצהרה חתומה על-ידי עורכי הדין בעת הגשת תביעה משפטית? האם יש מקום לקבוע כללי אתיקה מיוחדים לעורכי דין בהליכים בענייני משפחה?

מפגש מידע והסברה/מרכז מידע –  .Information Session

 מה יהיה התוכן של מפגש המידע וההסברה? היכן יפעלו מרכזי מידע? מי יבצע את מפגש המידע וההסברה? למי מיועד  המפגש? באיזה שלב יבוצע מפגש המידע? כיצד יבוצע מפגש המידע – בקבוצות, פגישות אישיות, ילווה בחומר כתוב, בסרט וידאו?

ניהול הסכסוך לפני הגשת כתב התביעה בין כותלי בית המשפט למשפחה או בתי הדין הדתיים.

•  מה יהיה מקומה של בקשה ליישוב סכסוך בתהליך הן בבית משפט למשפחה והן בבית דין דתי?
• כיצד לעודד צדדים לפנות בבקשה ליישוב סכסוך תוך הסרת חששות משפטיים הקשורים בסמכויות בתי המשפט ובתי הדין.
• סעדים זמניים  –  שימוש בגישור לצורך קביעת מזונות זמניים, דירת מגורים זמנית וכד'.
• האם יש לאפשר פניה ישירה של משפחות במשבר ליחידות הסיוע, שלא באמצעות שופט/דיין?
• האם במסגרת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ניתן להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע גם לאחר מתן פסק דין, במקרים בהם מתעוררים קשיים הנובעים מאי ביצוע ההסכמות בין הצדדים.

 קביעת קריטריונים למיון תיקים ול – INTAKE – לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך או תביעה.

• פגישת אבחון – INTAKE:- קריטריונים להפניה, באלו מקרים תתבצע פגישת האבחון? אופן ביצוע ה – INTAKE , מי יבצע את פגישת האבחון? באיזה שלב והיכן תתבצע פגישת האבחון? אופייה של פגישת האבחון.
• בחינה וקביעת קריטריונים למיון התיקים ולהפניות הצדדים לחלופות השונות ליישוב סכסוכים: על-פי אלו מדדים מקצועיים יוחלט באלו מצבי סכסוך יש מקום  להפניה לכל אחת מהחלופות ליישוב סכסוכים? לאיזו חלופה יש להמליץ להפנות  את הצדדים בכל מקרה? באילו מקרים יש מקום להפניה לטיפול ובאילו מקרים יש להפנות לגישור וכדומה? האם יש מקום לקביעת קריטריונים קבועים להפניה או כללים גמישים? באיזה שלב יופנו הצדדים לכל חלופה ליישוב סכסוך?

 

מימוש ההפניה לגישור ולחלופות ליישוב סכסוכים לגורמים המטפלים בין כותלי בתי המשפט ובתי הדין ומחוצה להם.

 

• הפניה לגישור בין כותלי בתי המשפט ובתי הדין ומחוץ להם: – לאילו גורמי גישור יופנו הצדדים? האם יש מקום למתן שירותי גישור בין כותלי בתי המשפט ובתי הדין ואם כן על-פי אילו קריטריונים יוחלט מי יופנה לגישור בתוך כותלי ביהמ"ש/בית הדין ומי יופנה לגישור פרטי או קהילתי? מה מקומו של הסיוע המשפטי בהליכי גישור? מה תהיה המשמעות של סירוב ללכת לגישור?
• הפניה לייעוץ וטיפול בין כותלי בתי המשפט למשפחה ובתי הדין ומחוץ להם– יחידות הסיוע, גופים קהילתיים,  או על-ידי גורמים פרטיים. למי מהגורמים המטפלים יופנו הצדדים?   על פי אלו קריטריונים יוחלט  מי יופנה לטיפול ביחידת הסיוע ומי יופנה לטיפול על ידי גורמים פרטיים או קהילתיים? מה תהיה המשמעות של סירוב ללכת לגורמי יעוץ וטיפול? האם יש מקום לגיבושן של רשימות מטפלים לגבי החלופות האחרות ליישוב סכסוכים כמו גיבוש רשימות של גורמים מטפלים בענייני משפחה בקהילה? רשימות אלו יסייעו לכל הגופים המטפלים בתוך בית המשפט ובבתי הדין הדתיים בעת הפנית מתדיינים לשירותים חיצוניים, הן שירותים בקהילה והן שירותים פרטיים.
• הכשרה והדרכה: האם רצוי וניתן להקים תכנית שונה להתנסות מודרכת בגישור בסכסוכי משפחה בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים (על בסיס ניסיון שקיים היום בבית הדין הדתי,מרכזי הגישור הפרטיים, בתל"מ). מה תהיינה פעולות ההדרכה והחשיפה של מנגנון יישוב הסכסוכים והגורמים המטפלים לשופטים ולדיינים?
• איסוף מידע סטטיסטי על תיקי משפחה ואיסוף המידע.

 

ניהול התיק בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים ממועד הגשת כתב התביעה ועד למתן פסק הדין – Case Management.

 

• האם בכל נושא משפטי יש מקום להפניה לחלופות ליישוב סכסוכים? אילו חלופות מתאימות לתביעות השונות – מזונות, משמורת, הסדרי ראיה, חלוקת רכוש וכד'? האם ישנן חלופות שאינן מתאימות כלל לסכסוכים בתחום המשפחה?.
• קביעת החלטות מובנות, סדרי דין לצורך ניהול תיקים.
• ברצף הזמן ממועד קדם משפט ועד למתן פסק הדין, באילו מקרים ניתן להפנות לאחת החלופות ליישוב סכסוך, בפעם הראשונה או כניסיון חוזר.
• הבניית החלופות השונות ליישוב סכסוכים בתוך המודל המוצע.
• מי יהיה הגורם הממיין והמתאם של התיקים? כיצד יבוצע תהליך מיון התיקים 

מודעות והטמעה - פרוט ההמלצות לדרכי הסברה והטמעה

מה מטרתן של פעולות ההסברה? האם פעולות ההסברה  חייבות להיות ברמה הלאומית? אלו פעולות הסברה יש לבצע – פרסום באמצעי התקשורת, דפי מידע (ברושורים), הרצאות לקהל הרחב במגזרים שונים ובקהילות? מה התכנים של כל אמצעי פרסום והסברה? האם יש לאפשר לציבור לקבל פירוט של בעלי התפקידים השונים במנגנונים ליישוב הסכסוכים וסמכויותיהם?

 

גיבוש המלצות לתיקוני חקיקה, להקמת מנגנון ליישוב סכסוכים:

·        גיבוש מנגנון מפורט.

·         הכנת תוכנית עבודה  ליישום הדגם המוצע – הקמה ארגון והפעלה של המנגנון מסגרת בתי המשפט ובתי הדין הדתיים. האם ניתן להקים מנגנון משותף ליישוב סכסוכים בבתי המשפט ובתי הדין הדתיים או מנגנון שחלקו יהיה משותף?.

·        פרוט ההמלצות לתיקוני חקיקה.

·        עלויות ומימון -  פרוט הדרישה התקציבית, המשמעות בתוספת כוח-אדם ואמצעים (כגון מבנים, מיחשוב וכדומה).

·        הכנת תוכנית למעקב אחר יישום ההמלצות.

הורות=שווה >> המערכת >> גישור >> ועדת שנהב