הורות
משותפת - כי האחריות היא של שנינו
זכותו של כל ילד לגדול בסביבה משפחתית חמה, להיות
מוקף באהבה ובתמיכה של הוריו, בני משפחתו והחברה כולה.
ילדים שנהנים מקשר קרוב ויציב עם שני הוריהם מתפתחים טוב יותר, מגיעים
להישגים טובים יותר, ובבגרותם משתלבים בחברה טוב יותר. אלא שבמציאות
הישראלית במאה ה-21 ילדים רבים עדיין מטופלים בעיקר על ידי אימם בעוד
אביהם עסוק בפרנסתם.

חוקי מדינת ישראל בתחום זה, שנחקקו לפני יותר מ-40 שנה, אינם
מכירים כלל במשפחה המודרנית, באימהות בעלות קריירה
ובאבות המעורבים בטיפול בילדים, ואינם מטפלים כראוי במקרים של גירושי
ההורים, שבהם גובר הנזק לילדים עד כדי נתק מאחד ההורים.
מושגים מודרניים המקובלים במדינות המערב, כמו אחריות
הורית והורות משותפת, כלל אינם קיימים בחוק הישראלי ומנגד מוטלת חובת
הטיפול בילדים עד גיל 6 על האם בלבד ואילו מימון מחיית הילדים מוטל על
האב בלבד. זכות הילד לקשר עם שני הוריו מוגדרת באמנה הבינלאומית בדבר
זכויות הילד משנת 1989, ומדינת ישראל אמנם חזרה ואשררה את מחויבותה לה,
אלא שבפועל לא השתנה החוק כלל.
צעד קדימה נעשה בשנת 2004, כשהוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד
והמשפט ויישומם בחקיקה ("ועדת רוטלוי") הגישה את המלצותיה, ובהן דו"ח
מיוחד לנושא הילד ומשפחתו. הוועדה הגדירה מודל חדש של טובת הילד
וזכויותיו, יחסיו עם הוריו והאחריות ההורית המוטלת עליהם אך עם זה לא
הגישה המלצות בנושא חלוקת האחריות ההורית בין ההורים. זהו הפרק החסר
בדו"ח רוטלוי.
הורות משותפת (Shared Parenting)
חלוקת האחריות ההורית בין שני ההורים
היא מרכיב הכרחי בתפיסת ההורות המודרנית. זו היא ההורות המשותפת: תפיסת
העולם לפיה טובת הילד מחייבת חלוקת האחריות ההורית בין שני ההורים
ומעורבות של כל אחד מהם בכל היבט של חיי ילדיהם. הורים החולקים ביניהם
את האחריות ההורית מאפשרים לילד לפתח קשר תומך וחם עם כל אחד מהם,
ולסייע בכך להתפתחותו התקינה. חשיבות חלוקת האחריות ההורית גוברת
במקרים בהם מתגרשים ההורים ויש חשש לזעזוע, לנתק ולנסיגה בהתקדמות הילד
והצלחתו. לנשיאה במשותף באחריות ההורית יש יתרון גם להורים: היא נותנת
לשניהם הזדמנות לקריירה ולפיתוח אישי ובו בזמן מאפשרת לשניהם לקחת חלק
פעיל בחיי המשפחה.
הורות
משותפת מושתתת על שני עקרונות: זכותו של הילד לשני הורים ונשיאה משותפת
באחריות ההורית לילד על ידי שני הוריו. אין מדובר בהכרח בהורים נשואים
- דווקא הורים לא נשואים ובמיוחד הורים גרושים זקוקים להסכמה יסודית על
חשיבות שניהם לילד. אין מדובר בהכרח בחלוקה שווה של האחריות ההורית, אם
כי מומלץ לשאוף לקשר רב ככל האפשר עם כל אחד מההורים. ההכרח הוא אחד -
קשר קרוב, קשר הורי יציב ותומך של שני ההורים עם ילדם.
תפיסת ההורות המשותפת היא הפיתרון המתקדם והמיטבי
למרבית הבעיות במשפחה ובמיוחד לאחר גירושים. הורות משותפת היא התפיסה
המובילה כיום בעולם בכל הקשור באחריות הורית והורות, והיא הולכת ותופסת
את מקומה בספרי החוקים של המדינות המתקדמות. מושג האחריות ההורית הוכנס
לחוק הבריטי כבר ב-1989 ומאז שולב בחוקי מדינות נוספות. חלוקת האחריות
ההורית - ההורות המשותפת - נמצאת בשלבי חקיקה בארה"ב, קנדה, אוסטרליה
ועוד.
תפיסת ההורות המשותפת מוצאת את ביטוייה באמנת
ההורות המשותפת. האמנה לא רק משרטטת את קווי המתאר של ההורות
המשותפת אלא משמשת גם כתקן חברתי: אלה המתחייבים לפעול לפיה מסייעים
בכך לעניין אחד מרכזי - קידום טובת הילדים.
הורות משותפת בחיי הנישואים
אנחנו כהורים צריכים לזכור, שמדובר
בזכות יסודית של הילד, לא שלנו: זכותו להיות מאושר, לגדול בסביבה
משפחתית וחמה, להיות מוקף באהבה ובתמיכה של הוריו, בני משפחתו והחברה
כולה, זכות המוגנת גם על ידי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. מבחינתנו
זו בכלל חובה - לספק לו את הצורך הזה ולהשפיע על הסביבה הקרובה והחברה
כולה להכיר בכך ולעודד קשר עם שני ההורים.
חלוקת האחריות ההורית בכל המשפחות היא חלק מחלוקת כל
תחומי האחריות המשותפים, ואיזונם מול הקריירה והחברים. לא פעם קורה
שהילדים נמצאים באחריות בלעדית של אחד ההורים בעוד האחר אחראי לפרנסת
המשפחה. גם אם מדובר בהסכמה בין שני ההורים אין זו חלוקה טובה. שני
ההורים צריכים לאזן בין העבודה לבין המשפחה. זה טוב להם ומאפשר לשניהם
להתקדם בכל התחומים, אבל בעיקר זה חשוב לילדים.
הורות משותפת לאחר גירושים
מה
שנסבל אולי בעת נישואים הופך לקשה וכואב אם ההורים מתגרשים. ילדים
עלולים להתנתק מאחד ההורים אם לא יקפידו שני ההורים על שמירת הקשר עם
שניהם, לטובת הילד. איש אינו חולק על כך שטובת הילד צריכה לעמוד במרכז
כל שיקול לגביו. הבעייה היא ביישום העיקרון בעת קבלת ההחלטות. לא פעם
הורים מעדיפים שיקולים אישיים שלהם על טובת הילד, לא פעם עובדים
סוציאליים מעדיפים אמונות עממיות רווחות על פני טובת הילד המוכחת, לא
פעם שופטים מעדיפים בהירות ופשטות למערכת על פני טובת הילד.
לפעול ברוח ההורות המשותפת
כדי להתמודד עם כל אלה יש צורך להעמיק
את המודעות לתפיסת ההורות המשותפת וחשיבותה להתפתחותו הנאותה ולאושרו
של הילד. הסכמה מוקדמת והדדית של שני הורים מתגרשים לקיים הורות משותפת
תמזער את הנזק העלול להיגרם לילדים, ואת עוצמת המאבקים ביניהם. ככל
שיהיו יותר אנשי מקצוע בתחום הגירושין, שיאמצו את תפיסת ההורות המשותפת
- משפטנים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך - כך תסתייע עוד
יותר טובת הילדים. ונכונות הסכמת גופים שלטוניים וציבוריים לרפורמה
ברוח ההורות המשותפת תסייע להפוך את השינוי החברתי לשינוי יסודי ורב
חשיבות במדינת ישראל.
מה אפשר לעשות בנדון?