כסף מסובב את העולם, זה ידוע. אבל אם אתם הורים גרושים, הכסף לא מסובב כלום. רק תוקע לכם את החיים. בכלל, ההחלטה להתגרש היא החלטה גרועה מבחינה כלכלית. זוגות ממעמד הביניים ומטה פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק שני בתים באותם סכומי כסף, שלפני כן הספיקו לחיות בתנאים נוחים. מכאן מתחילה הבעיה: אימהות משמורניות מתקשות לשמור על רמת החיים שהיתה להן לפני כן. הן הופכות תלויות בתשלומים. אבות משלמי מזונות מדרדרים לעיתים לתנאי עוני והשפלה. הצורך לגבות כספים גורם לחיכוך מתמיד בין ההורים, שמעיב על הסיכוי לשתף פעולה בדבר החשוב באמת - גידול הילדים.

המונח המקובל בישראל, "דמי מזונות ילדים", לקוח מהמסורת היהודית. אבל כמו הרבה דברים מסורתיים, הוא רחוק מלהתאים למאה ה-21. בעולם נהוג לכנות זאת "Child Support". יש לקוות כי גם בישראל ישתרש המונח "כלכלת הילד", המתייחס לכל ההיבטים הכספים בחיי הילד.

החוק בישראל מעוות בדרך חלמאית: מצד אחד הוא מחלק את האחריות הכלכלית לילד בין שני ההורים לפי יכולתם, אבל מצד שני הוא קובע כי מי שחל עליו דין אישי - כלומר יהודים, מוסלמים ונוצרים - ישלם את דמי המזונות על פי דין זה. התוצאה היא שההלכה (והשרעיה המוסלמית) הן המולכות בכיפה, ועל פיהן רק אבות משלמים מזונות. הן גם קובעות כי המזונות ישולמו בכל מקרה, וגובהם יקבע ללא קשר ישיר ליכולת האב. "יפשוט עורות בשוק - ובלבד שישלם" מתבטאים עורכי הדין בזחיחות דעת.

אבל זה רק חלק מהבעיה. חלק משמעותי אפילו יותר הוא היעדר מוחלט בישראל של אמות מידה לגבי גובה התשלום. שופטים שונים ציטטו הלכות פסוקות ונורמות כאלה ואחרות, אבל גם אלה לא התבססו על בדיקה כלכלית אמיתית. חמור מכך, גובה המזונות נובע פעמים רבות משרירות לב או השקפה אישית של השופט. שופטים גברים פוסקים מזונות ילדים נמוכים יותר משופטות נשים. דיינים בבתי הדין הרבניים פוסקים מזונות נמוכים יותר משופטים בבתי המשפט למשפחה. לא רק שהצדק אינו נראה - הוא אינו נעשה.

כל אלה גורמים לחוסר אמון ותחושת קיפוח מצד האבות. התוצאה היא מאבקים משפטיים רבים בניסיון להפחית את גובה המזונות וגם ניסיונות להשתמט מתשלום. יש גם קשר ישיר בין הנכונות לשלם מזונות לבין הסדרי הקשר שבין האב המשלם לבין הילדים. וגם למדינה יש אינטרס ישיר כאן: על פי החוק משלם המוסד לביטוח לאומי קצבת מזונות לנשים שלא הצליחו לגבות את תשלומי המזונות מהחייבים, כך שריבוי ההשתמטויות מתשלום מזונות פוגע גם בקופת המדינה.

ארגוני נשים נאחזים בחוקי המזונות בישראל כבקרנות המזבח. זה אולי המקום היחיד בו הן תומכות בהלכה היהודית, המפלה בין גברים לנשים. אבל יש גם מידת צדק בחששן, שמא יהיה שימוש לרעה בחלוקת האחריות ההורית לצורך הפחתת מזונות ללא לקיחת חלק באחריות. פיתרון מערכתי כולל לבעיית כלכלת הילדים היא בסיס הכרחי לכל הסדר חלוקת אחריות הורית.

הורות=שווה הגישה לממשלה נייר עמדה ובו הצעה לרפורמה כוללת בתחום כלכלת הילד, המבוססת על ההיכרות עם הבעיות בשטח ועל מחקר משווה שנערך לגבי מדינות שונות בעולם המערבי. הרפורמה מבוססת על שלוש רגליים: החלת נוסחת מזונות אחידה, צודקת, שקופה וניתנת להתאמה בכל שינוי נסיבות, ייעול הגבייה כך שלא תגרום לחיכוך בין ההורים, וייעול האכיפה. עד כה הביעו גורמים ממשלתיים רבים תמיכה ברפורמה ברוח זו, ואנו צופים כי בקרוב נראה צעדים מעשיים לקידומה.