כשהאבות מעורבים באופן פעיל בבית הספר, הילדים משיגים ציונים גבוהים - קובע מחקר אמריקאי

מתוך מאמר של תמר רותם במדור חינוך, הארץ, 27.11.97 

במחקר שהתפרסם בשנת 1997 נמצא שילדים משיגים ציונים גבוהים יותר דווקא כשהאבות, ולא האמהות, מעורבים באופן פעיל בבית הספר. זאת למרות העובדה שמספר האמהות המעורבות בחינוך הוא פי שניים מהאבות...

המחקר התמקד בהשפעת המעורבות של אבות על תפקוד ילדים מגן חובה ועד לכיתה יב' במסגרות הלימוד. מטרת המחקר הייתה להראות שגם האבות חשובים כשמדובר בלימודים. המחקר סקר 17,000 ילדים מגן חובה ועד לכיתה י"ב, והוא בחן את השפעת מעורבותו של האב על הצלחת הילד בלימודים. ההצלחה בלימודים נבחנה על חמישה קריטריונים: ציונים גבוהים; הנאה מבית הספר; ביצוע מטלות לימודיות שאינן נחשבות לחובות; סילוק או השעיה מבית הספר והאם הילד נשאר כיתה.

במחקר נמצא כי יש קשר מובהק בין מעורבות פעילה של האבות (כלומר, השתתפותו באירועים חברתיים ובחובות בית ספריים) ובין תפקוד גבוה של בילדים בבית הספר - באמצעות השוואת נתונים ופיקוח על משתנים כמו גזע, מוצא, רמת הכנסה והשכלה וכן המשתנה של מעורבות אמהות. הממצאים נכונים הן לגבי משפחות בהם שני ההורים מעורבים והן ביחס לאבות שאינם גרים עם הילדים.

המחקר מסביר כי התרומה המשמעותית של האב דווקא מוסברת בכך, שהאב הוא מודל להזדהות הישגית יותר מהאם. קיים הבדל באינטראקציות של האב או האם עם הילדים; כך בזמן שהאבות נמצאים עם הילדים הם בעיקר משחקים איתם בעוד האמהות יותר מטפלות בהם. בשעת המשחק האם היא יותר דידקטית ומילולית עם הילדים בעוד האב מכוון ליעדים- כמו השלמת פאזל או בניית מגדל קוביות. כך, כשבקשו מתלמידי בית ספר יסודי לתאר מהן שאיפות הוריהם ביחס אליהם, הם אמרו שהאם רוצה ש"ירגישו טוב" בעוד האב מעוניין שהם "ילמדו ויצליחו"....

מכאן היתה מסקנת המחקר כי בעוד מעורבות האבות תורמת יותר להישגים החברתיים הרי מעורבות האמהות תורמת יותר להסתגלות החברתית והרגשית של הילד.

מי הם האבות המקבלים ציון טוב מאד במעורבות הורים?

לפי המחקר, מדובר באנשים בעלי רמות הכנסה והשכלה גבוהות, שיכולים להרשות לעצמם להשקיע בילד. כמו כן נמצא כי מאחורי כל אב מעורב נמצאת אם מעורבת. נדיר למצוא משפחות שבהן רק האב מעורב. מעורבות אבות מאתרים בדרך כלל במשפחות הניתנות להגדרה של "הישגיות". במשפחות אלו נמצא כי ההורים נוהגים לשוחח עם הילדים, גם עם הקטנים שבהם, על בחירת מקצוע או לימודים באוניברסיטה. עוד נמצא במחקר כי האבות מעורבים בדרך כלל, בחינוך הילדים בגיל בית הספר היסודי ועם השנים יורדת מידת המעורבות שלהם, גם מפני שבית הספר התיכון מאפשר פחות הזדמנויות למעורבות.

מה קורה בארץ בהקשר זה?

מעורבות אבות בחינוך כמעט שלא נחקרה. ניסיון יחיד שנעשה בנידון היה של פרופ' איריס לוין מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב. על פי מחקרה, רמת המעורבות של האבות נמוכה מאד. במחקריה התמקדה פרופ' לוין בשיעורי בית וגילתה כי אבות ישראליים כמעט שאינם מעורבים בעזרה בהכנת שיעורי הבית. במחקרה היא עקבה במשך שלוש שנים אחרי 100 תלמידי כיתות א' במשפחות בני המעמד הבינוני. הפרמטרים לבדיקה היו: מי עוזר בהכנת שיעורי בית, האב או האם; מתי ניתנת העזרה, מהי שכיחותה ומהן השפעות העזרה בקידום הילד מבחינה לימודית.

"הכוונה היתה לחקור את העזרה בשיעורי בית שנותנים אבות ואמהות בנפרד, אבל כבר בראשית המחקר נוכחתי לדעת כי זה משהו וירטואלי, שכמעט ואינו קיים". כשהאבות אכן נותנים עזרה היא ניתנת בתכיפות הרבה יותר נמוכה מזו הניתנת על ידי האמהות, וחלוקת התפקידים המסורתית של האב המפרנס והאם הדואגת לחינוך ילדיה נשארת ונשמרת. רוב המשפחות בארץ מסתדרות לפי דפוס זה, גם אם הן מצהירות על שיויוניות.

פרופ' לוין תומכת במסקנות המחקר האמריקאי על מעורבות אבות ומציינת כי מעורבות האמהות בעזרה בהכנת שיעורי בית לא שיפרה כלל את ציוניהם של הילדים ולא קידמה אותם בצורה בולטת.