תקציר מתוך דו"ח ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו:

והתוצאה בסיום - 8:3

ועדת המשנה המליצה על שני תהליכי חקיקה בתחום הילד ומשפחתו: הסדרה בחוק של יחסי ההורים והילדים (שמרכזה עיקרון האחריות ההורית) ושיתוף ילדים בהליכים הנוגעים לחייהם בבית המשפט לענייני משפחה. למרות חשיבותם, הוועדה נמנעה מהמלצות בנושאים כמו סכסוכים בין הורים על אחריות הורית או הדין האישי הדתי, והסתפקה במה שהוגדר "סקירה ביקורתית" של המשפט הקיים.

ובכל זאת, בפרק האחרון של הדו"ח עוסקת הוועדה בחזקת הגיל הרך ובשאלה אם יש צורך לבטלה או לשנותה.

מבלי לנקוט עמדה, הוועדה מונה שמונה סיבות לביטול חזקת הגיל הרך:

1. חזקת הגיל הרך פוגעת ביכולת לקשר משמעותי בין הילד לאב.
2. חזקת הגיל הרך מפריעה לבתי המשפט לקבל החלטות המותאמות לכל ילדה וילד אישית.
3. הפעלת חזקת הגיל הרך גורמת למשמורת בלעדית של אימהות גם מעבר לגיל 6.
4. חזקת הגיל הרך מונעת מהורים להסכים על הסדרים שאינם משמורת אם, מידיעה שבית המשפט יאכוף את החזקה בסופו של דבר.
5. חזקת הגיל הרך אינה מותאמת לשנויים החברתיים ותפיסת האבהות ההולכת ונפוצה.
6. חזקת הגיל הרך מבטאת נורמה מגדרית לפיה לאם יותר אחריות לילדים מאשר לאב, הפוגעת בשוויון נשים מול גברים בתפיסות קריירה ויחסים חברתיים.
7. חזקת הגיל הרך מונעת תופעה רצויה של אבות, המבקשים להקדיש יותר לילדיהם לאחר הגירושים.
8. חזקת הגיל הרך מחייבת אבות המבקשים משמורת להקצין את טיעוניהם כלפי האם ובכך מלבים התדיינות משפטית קשה.

מול אלה מוצגות שלוש סיבות להשארת חזקת הגיל הרך בעינה:

1. החזקה מונעת מאבקים משפטיים ובלעדיה יהיו יותר מאבקים בין הורים.
2. ללא חזקת הגיל הרך, יתקשו בתי המשפט לקבוע מי ההורה העדיף.
3. החזקה יוצרת אחידות משפטית ושוויון בין ילדים שונים שהוריהם התגרשו.