בליל עלטה מכונית קטנה עושה דרכה בישוב לא מוכר. גשם כבד יורד. אין איש ברחוב. היושבים במכונית מתעכבים בתחנת דלק לשאול על הדרך.
לאחר חיפושים ארוכים המכונית נעצרת ברח' אהבת כלולותיך 13. יוצאים ממנה שלוש דמויות במעילים ארוכים ושחורים. שני גברים ואשה אחת הנושאת ביד חפץ קטן. הם עולים במדרגות של כניסה ג'. יד עטופה בכפפה חובטת רכות בדלתה של דירה מס' 23. פותח את הדלת גבר בעל זקן תיש מטופח. בידו גביע יין.
"מי אתם? למה באתם?" נבהל האיש.
הצוות מקפיד על ההוראות. הנוסח קבוע ואין לשנות ממנו.
"אנחנו מהורות=שווה. נמסר לנו שהשבוע שלא באת לראות את הבן שלך. באנו להגיד שלך שהוא מתגעגע, מתגעגע אליך. הנה מעטפה שהוא בקש להעביר לך." הם אומרים כאיש אחד.
הם עוזבים מייד. האיש כבר יודע מה הוא ימצא במעטפה- תהיה שם תמונה של הילד, ועוד משהו: ציור, מכתב, או פרח. בכל זאת הוא אינו מתאפק ופותח את המעטפה. הפעם זה היה ציור. הוא כבר יודע שמעתה בכל שבוע תגיע מעטפה נוספת
עוד באותו עניין
קישורים
+-שלח משוב
תנועת הורות=שווה הוקמה על ידי הורים – נשים וגברים –במטרה לקדם שינוי חברתי בתחום האחריות ההורית בכלל וחלוקת האחריות ההורית לאחר פרידת ההורים בפרט. עוד על הורות שווה »
