|
פגישת "מידע היכרות ותיאום" (מהו"ת) היא פגישה ראשונית עם שני צדדים לסכסוך, שנועדה למסור להם מידע על ההליכים שלפניהם, לשמוע את טענותיהם העיקריות, להעריך את מידת הקונפליקט ביניהם, ובמידת האפשר לשכנעם להמשיך בתהליך יישוב סכסוך.
 |
|
photo: Yanik Chauvin, dreamstime.com |
ההשתתפות בפגישת מהו"ת היא חובה על שני הצדדים, והם יכולים לצרף אליה את עורך הדין שלהם. ההמשך תלוי לחלוטין ברצונם של שני הצדדים, ואם מישהו מהם מסרב להמשיך בהליכי יישוב סכסוך יחזור הטיפול לבית המשפט. כיום נערכות פגישות מהו"ת בעיקר בתיקים אזרחיים כספיים.
לפי המלצות וועדת שניט, יופנו גם הורים מתגרשים לפגישת מהו"ת במסגרת חובת פתיחת הליך יישוב סכסוך לפני קיומו של דיון משפטי.
אחת ההמלצות החשובות של ועדת שניט היא לגרום לכך שההורים ינסו "להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם ולרבות מטפל מקצועי או מגשר". כדי לממש המלצה זו מציעה הוועדה לחייב הורים להשתתף בפגישת מהו"ת לפני הגשת תובענה בענייני אחרית הורית. ההליך זהה להליך שהוצע בתזכיר החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של סכסוך), התשס"ו-2006, אשר לא הגיע לידי סיום חקיקה.
פגישת המהו"ת תתקיים ביחידת הסיוע הקשורה לבית המשפט בו יתנהל הדיון המשפטי אם ייכשל הגישור. החובה לפתוח תביעה בענייני האחריות ההורית באמצעות בקשה ליישוב סכסוך לא תחול על תביעת מזונות ילדים.
פגישת המהו"ת תתקיים בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה ותארוך כשעה וחצי. כל הנאמר בפגישת מהו"ת נותר חסוי, כך שהצדדים יכולים להשמיע את דבריהם מבלי לחשוש שישמשו כנגדם לאחר מכן בבית המשפט. המגשר יכול להיפגש עם כל מי שקשור לסכסוך, כולל כל אחד מהצדדים בנפרד, אם הסכים לכך.
במסגרת הפגישה יערך אבחון ראשוני של הסכסוך ביניהם וינתן להם מידע על השפעת הסכסוך על הילדים ועל צרכי הילדים. כן יינתנו מידע והכוונה על הדרכים העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה, באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם, מטפל מקצועי או מגשר - הקיימים ליד בית המשפט, בקהילה ובמגזר הפרטי. תוצר נוסף של הפגישה יכול להיות הסכם הורות זמני או המלצה לבעלי הדין על גורם שיסייע להם לערוך אותו. בתום פגישת המהו"ת או בתוך עשרה ימים לכל היותר, יודיעו שני הצדדים ליחידת הסיוע אם הם מסכימים להמשיך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. אם אכן הסכימו ההורים להמשיך בהליך יישוב הסכסוך בהסכמה, ינתנו להם 75 ימים שבהם יתנהלו הדיונים ולא ניתן יהיה להגיש תביעה לבית המשפט. ניתן להאריך תקופה זו ב-30 יום נוספים.
אם מגיעים בני הזוג להסכמה בתקופה זו, יובא הסכם ההורות עליו חתמו לאישור בית המשפט. במידה והמו"מ לא עלה יפה, או אם מלכתחילה אחד מבני הזוג הודיע שאינו מעוניין בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, תודיע על כך יחידת הסיוע לבית המשפט ומגיש התביעה המקורית יוכל להגיש את תביעתו לבין המשפט.
חשוב לקרוא את הנימוקים שמעלה ועדת שניט לחובת השתתפות בישיבת מהו"ת:
"הצעה זו עולה בקנה אחד עם הניסיון שנרכש במדינות בהן הונהגה חובת גישור בתובענות בבית המשפט למשפחה בקשר לילדים. הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה (מיסֵ"ב, בלעז alternative dispute resolution - ADR) ובפרט החובה במדינות רבות לפנות לגישור לפני הגשת תביעה בתובענה לגירושין אשר נוגעת גם לילדים, מונע את הצורך בהתדיינות ומסייע להורים להפריד בין עניינם של הילדים לבין הסכסוך הבין אישי שביניהם.
"קיום פגישת מהו"ת עם ההורים ביחידת הסיוע לפני תחילת ההתדיינות עשויה, לדעת הוועדה, להעצים את יכולתם של ההורים להתנתק מעניינם האישי ולשקול כראוי את טובתו של ילדם ולהביא בחשבון בפרט את הנזק שעלול להיגרם לילדים מההתדיינות המשפטית בעניינם. שכן, קיומה של התדיינות משפטית, הכוללת הגשת כתבי בי דין, בהם מטיחים ההורים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים ומומחים, חקירות פרטיות והחקירות בבית המשפט בנוגע לתפקוד ההורי יוצרת
מחסומים ליישובו של הסכסוך בהסכמה.
"בנוסף, להתדיינויות בין ההורים השפעה ממשית על מצבם הרגשי של הילדים ולהחרפתם, ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. ניתן לומר, כי הסכסוך המשפטי בעניין אופן מימוש האחריות ההורית נמצא בצילו של סכסוך אישי ורגשי בין ההורים, שהוא בעל משמעות עמוקה ואינו ניתן לריפוי באמצעות סעד משפטי בלבד. זאת ועוד, גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים הורים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל בית המשפט, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד ההורים.
"על כן, הדאגה לטובת הילד מחייבת את ההורים לנסות להגיע להסכמות לפני הגשתם של כתבי בי דין הסכם הורות, ולשם כך להעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת הסכמות. גיבושו של ההסכם הוא גם אמצעי לקידום שיתוף פעולה בין ההורים לאחר ההליך המשפטי, למימוש אחריותם המשותפת להתפתחותו הפיזית והנפשית של ילדם."
מניסיון המוצלח של הפעלת תהליכי יישוב סכסוכים בהסכמה ופגישות מהו"ת בתחומים האזרחיים אפשר לנבא, כי המנגנון החדש ירחיק זוגות רבים ממאבקים משפטיים מיותרים ויצמצם משמעותית את משך הזמן שנדרש עד להשגת יציבות ורגיעה במשפחה.
|
