1. הצעה לתיקון חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה – 1995 וחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א - 2011
התיקונים נועדו להוסיף שני רכיבים:
1. הכנסת המונחים "הסכם הורות", "הסדר הורות", "אחריות ההורית" וכן סוגיות של הפרת האחריות ההורית ו"העתקת מקום המגורים אל מחוץ לישראל", זאת במקום המושגים הנמצאים בשימוש כיום.
2. מניעת הגשת חוות דעת של מומחים, אלא אם כן יחידת הסיוע או פקיד הסעד אישרו שיש צורך בחוות דעת של מומחה, ובית המשפט אישר זאת מראש.
2. הצעה לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי
תיקונים אלה מוצעים בתקנות סדר הדין האזרחי כדי להסדיר את הליך הגשת בקשה ליישוב סכסוך בין ההורים שהיא תנאי מקדים להגשת תביעה לקביעת הסדר הורות על ידי בית המשפט. מכיוון שמטרת התיקונים היא לצמצם את כמות הבדיקות התסקירים וחוות הדעת, נקבעה היררכיה לפיה חוות דעתה של יחידת הסיוע היא הראשונה שנשמעת, לפי המלצתה בית המשפט עשוי לבקש גם תסקיר סעד, ולפי המלצה של יחידת הסיוע או פקידת הסעד, הוא עשוי להזמין חוות דעת ממומחה או בדיקת מסוגלות הורית.
1. תיקון תקנה 258ז - הכנסת המושגים החדשים לתקנות, בהם "אחריות הורית", "הסכם הורות", "הסדר הורות" וכו'.
2. הוספת תקנה 258ט1 – צירוף הסכם הורות
א. לכל פניה לבית המשפט בעניין אחריות הורית יצרפו מגיש כתב התביעה וכן מגיש כתב ההגנה, כל אחד את הסכם הורות המוצע על ידו. הסכם הורות, מעצם השמוש בו, מחלק את האחריות ההורית בין ההורים, מעודד הורים לחלוק את האחריות ההורית ומקרב בין עמדותיהם. כמו כן הוא מבליט את נקודות המחלוקת הנותרות בעינן, ובהן יטפל בית המשפט.
ב. בית המשפט יקיים דיון בהשתתפות הצדדים לפני שיהיה רשאי להזמין תסקיר סעד, אלא אם כן יחידת הסיוע המליצה על הזמנת תסקיר סעד. המטרה היא לצמצם במספר התסקירים המוזמנים ולהפחית את הלחץ על שירותי הרווחה.
3. הוספת תקנה 258יב - חוות דעת של מומחה
א. בית המשפט ימנה מומחה לתת חוות דעת רק לאחר שההורים הופנו ליחידת הסיוע והמלצת אנשי היחידה היתה למנות מומחה או שפקיד סעד לסדרי דין המליץ על כך בתסקיר שכתב.
ב. במקרים "פתולוגיים" של חשש להפרעה נפשית או במקרים של קונפליקט רב-עוצמה שאינו מאפשר כל הידברות בין ההורים, יכול בית המשפט למנות מומחה גם ללא קבלת המלצה מיחידת הסיוע או מפקיד הסעד.
ג. המומחה נדרש להגיש חוות דעת בתוך 45 ימים, ולפרט בה שורה של נתונים אודות מקורות המידע וכלי האבחון בהם השתמש, כדי לוודא את איכות עבודתו.
4. הוספת תקנות 258ה1 ו-258כ1 – חובת השתתפות בפגישת מהו"ת
מי שמבקש להגיש תביעה בבית המשפט בענייני אחריות הורית חייב לפני כן להגיש בקשה ליישוב סכסוך באמצעות טופס 26א1 (ראו בהמשך). חובה זו לא חלה על בקשות ביניים ותביעות מזונות.
א. פגישת מהו"ת – בעקבות הגשת הבקשה ליישוב סכסוך תתקיים פגישת מהו"ת (הכרות, מידע ותיאום) בה ישתתפו שני ההורים ואם ירצו – גם עורכי דינם. חובת השתתפות בישיבת מהו"ת היא המלצה של ועדת שנהב משנת 2006 ובוועדת שניט מצפים כי ההליך יפחית משמעותית את מספר המאבקים במשפטיים בין הורים מתגרשים.
ב. במהלך פגישת המהו"ת יקבלו ההורים מידע על ההליכים המשפטיים הצפויים ועל החלופות ליישוב הסכסוך בהסכמה, עמדותיהם ישמעו, במידת האפשר גם יגובש הסכם הורות זמני ויוצע להם המשך גישור וגיבוש ההסכם בדרכים שונות. בתוך עשרה ימים על כל אחד מההורים להודיע אם בכוונתו להמשיך בהליך יישוב הסכסוך בהסכמה. אם אחד מהם מסרב – התובע יתבקש להגיש כתב תביעה לבית המשפט.
ג. להורים שהסכימו ליישוב סכסוך ניתנת תקופה של 75 יום לשם כך, ואם יש צורך בכך יקבלו הארכה של 30 יום נוספים. אם מוצתה התקופה ללא תוצאה, יתבקש ההורה התובע להגיש את תביעתו לבית המשפט.
ד. בית המשפט רשאי לפטור את הצדדים מהשתתפות בפגישה כזו במקרים מיוחדים. אם ההורה הנתבע מסרב להשתתף בפגישת מהו"ת יוכל ההורה התובע להגיש תביעה לבית המשפט.
טופס בקשה ליישוב סכסוך
טופס 26א1 (לפי תקנה 258ה1)
בבית המשפט לעניני משפחה ב ................
תיק ....................................
בענין ............................................ תובענה בענייני אחריות הורית
הואיל ונתגלע סכסוך ביני לבין ההורה האחר של ילדנו בענייני האחריות ההורית, אני פונה לבית המשפט בבקשה לקיום הליך ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע, לפי שיקול דעת בית המשפט.
תנועת הורות=שווה הוקמה על ידי הורים – נשים וגברים –במטרה לקדם שינוי חברתי בתחום האחריות ההורית בכלל וחלוקת האחריות ההורית לאחר פרידת ההורים בפרט. עוד על הורות שווה »
