מדריך לאב המתגרש 
החלטתם להתגרש? אתה מבולבל? דואג לילדים? דואג לקשר שלך איתם? במאמר הזה אנסה להפחית במקצת את אי הוודאות בה אתה שרוי ולנסות להעניק לך כמה עצות וטיפים לעתיד.

מאת: גיא רוה 

כשנפרדתי מבת זוגי, נגלה לי עולם חדש ומאוד מפתיע. לא היו לי חברים או בני משפחה גרושים, לא היה לי עם מי להתייעץ, לא הייתי מחובר כלל לנושא זה. הייתי צריך לפלס את דרכי לעולם זה, ולא הצלחתי להאמין ולקבל את המציאות בה נתקלתי. את הנושא הזה, שבעצם יקבע הרבה לגבי הקשר שיהיה לי עם בני אהובי לשנים הבאות, לא יכולתי להשאיר מאחורי כמו עוד חרק טורדני שמפריע לך לרגע, וברגע הבא אתה שוכח מקיומו. מאז, אני פועל לשנות מציאות חוקתית וחברתית זו.

חשוב לי להדגיש - כפעיל חברתי וחבר ועד בתנועת הורות=שווה, אני מאמין, בלב שלם, שאב צריך להיות שותף מלא בגידול ילדיו הן בזמן שההורים נשואים והן לאחר הגירושין. לטעמי האישי, מחובתה של המדינה לקדם קשר זה, בדיוק כמו שהמדינה מקדמת, וטוב שכך, את מעמד האישה. אני מודע לכך שאבות רבים מעדיפים לבחור דרך אחרת בחייהם, אך אני בטוח שחלק מהדברים יהיו גם להם לעזר בקשר שלהם עם ילדיהם. הנושא קרוב ללבי; במהלך השנים האחרונות כתבתי מספר מאמרים בנושא, הגשתי שני בג"צים, פנו ופונים אלי במייל ולבלוג שפתחתי במיוחד לנושא זה, עשרות אבות גרושים לעצות ולתמיכה, וכמי שקיבל עזרה רבה ולמד את משנתו בנושא זה מרותי דניאל וטל שחף, חברי תנועת הורות=שווה, אשמח לעזור לאחרים.

אז החלטתם להיפרד. אתה עוזב את הבית לדרך חדשה, קצת מבולבל, קצת חושש מהעתיד ומנסה לחשוב איך לשמור על הקשר עם ילדיך. אנסה לשתף אותך בכמה עצות קצרות ובסיסיות. להזכירך, נקודת הראיה שלי היא טובת הילד כאשר, באופן אישי, בני היה בן שנתיים וחצי כאשר נפרדו אמו ואני, וחלק מהעצות בהתאם לכך.

עצות לחיי היום יום.

א. ראשית, מומלץ שמקום מגוריך החדש יהיה קרוב לבית האם. כך יתאפשר לך, הדבר שבעיני הוא החשוב והבסיסי ביותר, להלין את ילדיך בביתך גם באמצע השבוע (בנוסף לכל סוף שבוע שני). גם לילד יהיה קל יותר אם הסביבה תישאר אותה סביבה, חברים יוכלו לבוא אליו לביקורים וגם הוא יוכל ללכת אליהם. הולכים אחר- הצהריים לאותה גינה ולאותה פיצרייה. שים לב, אם בחרת לפתוח תיק בבית המשפט, בבקשה להסדרי ראיה הכוללים לינה גם באמצע השבוע או למשמורת משותפת, כיום, אחד הקריטריונים שיבדקו על ידי פקידות הסעד הוא מרחק המגורים שלכם. מבחינת פקידות הסעד זה לא חייב להיות באותה שכונה אך מרחק הנסיעה בין שני הבתים חייב להיות סביר.

ב. איך תעזור לילדיך להתמודד עם הפרידה? אפשר ללכת למומחית לגיל הרך ולקבל עצות איך לעשות את התהליך, איך לספר, מה אומרים לילד, איך מסבירים לילד שיהיה לו מעכשיו בית חדש. אני מניח שנושאים אלו תלויים בגיל הילד ובבגרותו.

ג. איך תעזור לילדיך להסתגל לביתו החדש (אצלך בבית)? קודם כל, אם ילדך קטן ואתה חושש שהוא לא יסתגל ויתקשה לישון בביתו החדש, סכם עם האם שבימים הראשונים תהיה היא "כוננית בביתה".

אחת העצות היותר מעניינות שקיבלתי אני (בני היה תינוק בן שנתיים וחצי) מהמומחית לגיל הרך, הוא לקחת מהבית ה"ישן" סדינים, כך לילד יהיה את הריח וההרגשה של הבית הקודם וזה יקל עליו. אותה המלצה הייתה לגבי צעצועים וספרים. דברים קטנים אלו יכולים אולי לעזור, אך קח בחשבון שמבחינת הילד, בדיוק כמו מבחינתך, זהו בית חדש ועליו להתרגל אליו. במקרה האישי שלי, במשך שבועיים עשיתי עם בני את כל אותם דברים שעשינו תמיד לפני השינה (ארוחת ערב, מקלחת ושני סיפורים במיטה), אך אחרי קריאת הסיפורים, בני יקירי, היה קם מהמיטה, ניגש לדלת ומבקש לאמא. לקחתי אותו לאמו, הלב בכה, המחשבות מה יהיה ואיך זה יסתדר הטריפו אותי, אך בדיוק כמו שאמרה המומחית, צריך לתת לו את הזמן שלו והוא יתרגל, וכך היה. אחרי שבועיים, כאילו כך היה תמיד, בני הלך לישון אצלי ומאז (עברו 5 שנים) הוא רואה בשני בתי הוריו את ביתו שלו.

ביורוקרטיה:

כשגרתם ביחד כל המידע ממוסדות החינוך זרם לבית אחד. אם היה צורך לקחת את הילד לרופא תאמתם זאת ביניכם, וההורה שהלך הצטייד בכרטיס קופת חולים של הילד. עכשיו אתם גרים בשני בתים, גרושתך תמשיך לקבל את כל המידע, לה אין מה לדאוג. ומה איתך? לצערי, ברגע שהתגרשת, מוסדות המדינה ניתקו אותך ממרבית המידע הקשור לילדיך ולכן עליך לדאוג לעצמך.

אז מה כדאי לך לעשות:

ד. לדאוג שגם אצלך יהיה כרטיס קופת חולים עבור ילדיך. לתפיסתי, במסגרת חלוקת האחריות ההורית, שני ההורים יחדיו צריכים להיות אחראים לנושא בריאות הילד. כאשר הילד חולה ביום שלך, אתה תיקח אותו לרופא (כמובן הכל בתיאום עם האם ודיווחים שוטפים מה אמר הרופא). לטעמי, יש בכך גם הצהרה של האב, אני הורה במשרה מלאה לילדי!

לאחרונה, פניתי כפעיל בתנועת הורות=שווה לכל 4 קופות החולים, כולן שלחו לי מכתבי תשובה שהן מאפשרות כיום לכל אב גרוש לקבל כרטיס מגנטי עבור ילדיו, והכל מופיע בבלוג שלי בדמרקר קפה.

איך דואגים לכרטיס נוסף? פשוט פונים למזכירה בסניף קופת החולים, בה רשומים ילדיך, ומקבלים כרטיס עבור כל אחד מהם.

 משרד הבריאות, בעקבות פנייתי, שינה את מדיניותו בנושא הנפקת כרטיסים מגנטיים להורים, ובקרוב כל הורה יקבל כרטיס מגנטי עבור ילדו, בלי קשר אם הוא נשוי, גרוש או פרוד.

אבות המעוניינים להשתמש באתר האינטרנט של קופת החולים, יגלו לרוב שניתקו אותם מהאפשרות לגלוש בחשבון של ילדיהם, אני מקווה שהנושא יתוקן בקרוב, בינתיים פניה לקופת החולים תפתור בעיה זו.

שלום כיתה א'

ה. לדאוג לקבל את כל המידע מהגןמבית הספר. איך עושים זאת? בתור התחלה, פשוט מבקשים. בגיל הגן הדברים פשוטים יותר, קשר טוב עם הגננת ובקשה לקבל את כל המידע (מסיבות, אירועים וכו') גם אליך, יענו לרוב בחיוב. בהתחלה, כמו כל התחלה, יש לדאוג שזה יעשה, לאחר מכן גם לגננת זה יהיה טבעי. אפשר לבקש מהגננת גם לקבל בסוף השנה תמונת מחזור כפולה וכל דבר שעולה בדעתכם.
בית הספר מהווה אתגר גדול יותר לאבות הגרושים. למרות שלמשרד החינוך יש חוזר מנכ"ל מסודר בכל הקשור לקשר בין ההורים הגרושים ובית הספר, ובו מופיעות גם זכויות ההורים הגרושים במוסדות החינוך, עדיין אבות רבים נתקלים בחוסר שיתוף פעולה, חוסר ידע בהוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך וחוסר בידע מקצועי בהפעלת מערכת מנב"ס. על נושא זה ניתן לקרוא בהרחבה בבלוג שלי.

להלן עקרי הדברים המופיעים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך:

• הילד זכאי לקשר קבוע ולמעורבותם של שני הוריו בחייו בבית הספר, וההורים זכאים לקבל מידע על לימודיו ועל תפקודו.
• שני ההורים הגרושים יזומנו לשיחת היכרות עם המחנך או הגננת, ביחד או בנפרד.
• יש לסכם עם כל אחד מן ההורים את הדרכים בהם ניתן יהיה להעביר להם מידע כגון: הזמנות לימי הורים, מסיבות כיתתיות ואירועים בית ספריים, טיולים, תעודות, ציונים והוצאת ילד מהגן או מבית-הספר בשעות הלימודים.
• יקבעו נהלי קשר ייחודיים באותם מקרים בהם אין ההורים מקיימים ביניהם קשר שוטף או על-פי בקשה מפורשת שלהם, או במקרים של רמת עימות גבוהה בין ההורים.
• הקשר עם שני ההורים יתקיים גם אם אחד ההורים ו/או הילד מתנגדים לקשר הזה (למעט אם צו של בית המשפט אוסר קשר כזה).
• קבלת החלטות ב"צמתים ומצבים מיוחדים" כגון: מעבר לבי"ס אחר, בחירת מגמה וכו' תיעשה בתיאום עם שני ההורים.
• ביה"ס יקפיד על שמירת אתיקה מקצועית, באם נדרשת שמירת סודיות. האתיקה מתייחסת גם למורכבות ולעדינות בקיום יחס תקין ומתמשך עם שני ההורים הפרודים והגרושים באופן המתייחס לטובת הילד/ה, לצרכיו/ה ולרצונותיו/ה.

ראשית, מומלץ כמו בגן, לדבר עם המורה, להסביר לה את המצב ושמאוד חשוב לך לשמור עם קשר עם ילדך ולקבל את כל המידע לגביו.

רצוי מאוד לדבר עם מזכירת בית הספר ולבקש לרשום גם את פרטיך במערכת המנב"ס כהורה לילדיך. מהי מערכת מנב"ס? למשרד החינוך מערכת מחשוב בה משתמשות לרוב מזכירות בית הספר. מהנתונים, המוזנים במערכת זו, שולח בית הספר דואר להורים, מוציאים דף קשר כיתתי עם פרטי ההורים (כתובתם, טלפונים), תעודות וכו'. לצערי, מזכירות רבות עדיין אינן יודעות לתפעל כראוי את המערכת ולרשום את פרטי האב במערכת לצד פרטי האם.

במידה והמזכירה אכן לא יודעת לבצע פעולה זו, מומלץ להתעקש ולבקש ממנה לפנות למוקד התמיכה של מנהלת יישומי מנב"ס בטלפון 03-9298111 שלוחה 1.

במקרה שלי, כאב עקשן, אכן בדף הקשר הכיתתי, שהוציאה מזכירת בית הספר ממערכת מנב"ס, מופיעים ליד שמו של בני, שני שמות הוריו, כל אחד עם כתובתו ומספר הטלפון שלו.

ו. אב גרוש, בניגוד לאם גרושה, לא מקבל מהרשות המקומית בה הוא גר, את דברי הדואר הקשורים לילדו (רישום ושיבוצים למערכת החינוך). הסיבה לכך היא שבמרשם האוכלוסין, רשום הילד רק בכתובת מגורים אחת והרשות המקומית מקבלת ומשתמשת במסד נתונים זה.

במרבית הרשויות ירשמו את פרטיו ואת כתובתו של כל אב גרוש שיבקש זאת, ואף ינסו לשלוח לו את אותם דברי הדואר שמקבלת האם (באופן אוטומטי). מכיוון שהמשלוח לאב יעשה באופן ידני, לא בטוח שזה יצליח, אבל שווה לנסות.

אני מאמין שלאב גרוש מגיעות כל הזכויות הבסיסיות על-מנת להיות הורה במשרה מלאה לילדיו. במקביל, אני מאמין שגם האבות- טוב שידרשו את המגיע להם. נכון, עדיין יש אפליה של האב הגרוש לעומת האם הגרושה, האב צריך לרדוף ולבקש, אך רק אם נצליח יחדיו לחנך את האבות הגרושים שדבר זה הוא חיוני, נצליח להביא לשינוי חברתי בנושא.

 כיום, האב הגרוש צריך לבקש ולדרוש! כולי תקווה, שבעתיד זה יהיה באופן אוטומטי (אני מקדם את הנושא).

הסכם פרידה:

אז מה העצה הכי חכמה שאני יכול לתת לך האב המתגרש? תעשה ככל יכולתך לעשות את זה יפה. מעבר לטובת הילדים זה גם יפעל לטובתך.

החלטתם להתגרש? כאשר מתגרשים זה לא נגמר, הקשר תמיד נמשך כאשר יש ילדים. לא ממש מעניין אותי מדוע נפרדתם, חשובה לי טובת ילדך. אני יודע שזה משפט שנשמע קצת מתנשא, קצת בוטה, אך זאת השקפתי. תפקידך כהורה לדאוג לילדיך ולעשות את כל המאמצים שהם לא יפגעו מהתהליך. חובתך כהורה להעניק לילדיך את כל הביטחון והתמיכה לה הם זקוקים בתקופה זו. וכן, זה קשה, "זורקים" אותך מהבית, אתה מרגיש שעולמך מתפרק, שהקשר עם ילדיך האהובים מתנתק, המערכת לא ממש מעודדת ותומכת בך, גרושתך לפעמים "מתעללת" בך, אך זכור, אתה תארגן מחדש את חייך, לילדיך אתה צריך לדאוג כל הזמן.

משמורת משותפת או משמורן יחיד?

שני סוגי הסכמים עיקריים קיימים כיום, כאשר ההבדל העיקרי בהם הוא הגדרתם הרשמית של ההורים: הורה משמורן אחד (כמעט תמיד האם) או משמורת משותפת, בה לשני ההורים הגדרה הורית שווה.

קיימות שתי הנחות יסוד ביחסי הורים וילדים, שאין חולק עליהן.

הנחת יסוד ראשונה: לשני ההורים יש חשיבות רבה מבחינתו של הילד. במרבית המקרים שני ההורים הם הורים סבירים וטובים, וחשיבות הקשר המיטבי של הילד עם שניהם היא קריטית להתפתחותו התקינה.

הנחת היסוד השנייה: יש חשיבות רבה לשיתוף הפעולה בין שני ההורים בכל הקשור לילד ולטובתו. מחקרים מראים שילדים להורים גרושים ניזוקים בצורה חמורה מהמאבק בין ההורים, לאו דווקא מהגירושים עצמם. משמעות הנחות אלה היא, שכדי לשמור על טובת הילד לאחר הגירושים יש לפעול לכך ששני ההורים ימשיכו לקחת חלק פעיל ומרכזי בחייו, ויש למנוע או לצמצם ככל האפשר את המאבקים ביניהם.

בנושא חשוב זה, אני ממליץ לכל הורה גרוש לקרוא את מאמרם של פרופ' אבי שגיא-שְורץ וד"ר תרצה יואלס "אימא, אבא, ומה איתי, אני זקוק לשניכם": עובדות, מיתוסים ותקוות, אשר מופיע כנספח בדוח הביניים של ועדת שניט.

מתכונת ההורות היחידנית

הפרקטיקה הנוהגת בישראל כשהורים מתגרשים היא לרוב מתכונת ההורות היחידנית -   הילד נמצא בהחזקת אחד ההורים ורואה את ההורה האחר במסגרת הסדרי ראיה. מתכונת זו מתאימה כשאכן יש הורה מטפל עיקרי והורה מפרנס עיקרי, אבל כשחלוקת התפקידים במשפחה שונה (וכיום היא הולכת ומשתנה -  אימהות גם עובדות ואבות גם מטפלים) נוצרת בעיה באותם מקרים בהם כל אחד מההורים מבקש להיות ההורה המשמורן. גם במקרים בהם שני ההורים עובדים במשרה מלאה המתכונת הזו אינה מתאימה, שכן היא מטילה את עול הטיפול בילדים על הורה אחד בלבד.

על פי מתכונת ההורות היחידנית יש להכריע בין ההורים מי יהיה המשמורן. זהו לב הבעיה: הצורך להכריע בין ההורים, שגורם למערכת המטפלת לפעול בדרכים, שאינן תמיד לטובת העניין. הוא גורם  להורים להחריף את המאבק ביניהם על מנת "לנצח" והוא גורם להחלשת הקשר של הילד עם אחד ההורים. כך נמצא שבמקום לפעול לכך, ששני ההורים ימשיכו לקחת חלק פעיל בחיי הילד ולעודדם לשיתוף פעולה לטובת הילד אנחנו עושים ממש את ההיפך. מתכונת ההורות היחידנית היא מתכונת שגויה, הפועלת כנגד טובת הילד שהוריו נפרדו.

מתכונת ההורות המשותפת

מתכונת ההורות המשותפת (Shared Parenting), הגישה מודרנית שאומצה כבר במדינות רבות בעולם. הורות משותפת מעודדת הורים להגביר את מעורבותם בחיי הילד, היא מאפשרת מגוון הסדרים בהתאמה לכל משפחה והיא מממשת את שתי תפיסות היסוד: קשר עם שני ההורים ועידוד שיתוף פעולה בין ההורים. "הורות משותפת" פירושה חלוקת האחריות ההורית בין שני ההורים, כך שכל אחד מהם נושא בחלק משמעותי מהאחריות בכל תחום.

הורות משותפת  פירושה חלוקת האחריות ההורית בין שני ההורים, כך שכל אחד מהם נושא בחלק משמעותי מהאחריות בכל תחום.

אפשר לומר בפשטות כך: אם במתכונת היחידנית אנחנו מבקשים להכריע ולכן שואלים: מיהו ההורה העדיף? לפי גישת ההורות המשותפת אנחנו שואלים: איך תתחלק האחריות לילד בין שני ההורים? שני ההורים נושאים באחריות ההורית והמטרה היא לממש את חלוקת האחריות ביניהם בצורה המיטבית המתאימה לילדיהם ולהם.

חשוב לציין שהגדרות (מיותרות בעיני) כגון "הורה משמורן" ו "משמורת משותפת" אינן חלק מחוק הכשרות והאפוטרופסות, אך הן חלק אינטגראלי מכל פסק דין בבית המשפט.

בהתאם למציאות הנובעת מהחוק בישראל (ועל כך בהמשך), הכוח להחליט על סוג ההסכם עליו תחתמו, נמצא בידי האם בלבד. במקרה בו תסכים האם לחתום על הסכם של משמורת משותפת, הסכם מודרני ומתקדם הפועל לטובת ילדיכם, יתאפשר לך האב להיות מוגדר כאב במשמורת משותפת. ומה לגבי אותם מקרים בהם לא תסכים האם? הסיכוי לזכות בהגדרה שווה (משמורת משותפת) בבתי המשפט הוא לא גבוה כפי שתראה בהמשך. לכן מומלץ להגיע להסכמות בנושא זה אצל המגשר.

הבדלים חשובים נוספים בהסכם משמורת משותפת יהיו: הגדרה שווה למעמד ההורים בפני רשויות המדינה, הסדרי ראיה שווים או קרובים לכך וסכום המזונות, שנקבע בהתאם להכנסות ההורים והסדרי הראיה שלהם, יהיה בהתאם לכך נמוך יותר. באופן אישי, אני מאמין שבהסכם של משמורת משותפת וכאשר הסדרי הראיה הם שווים, על ההורים להתחלק ( שווה בשווה או בהתאם להכנסות ההורים, במידה ויש הבדל משמעותי בהכנסות) בכל הוצאות גידול הילד ולא על ידי תשלום מזונות קבוע. בנושא זה אציין שישנם שני פסקי דין בהם פסקו השופטים שבהסכם של משמורת משותפת סכום המזונות יהיה נמוך בכ- 25% מסכום המזונות ה"רגיל" שהיה נקבע לתא משפחתי זה. באופן אישי אני מאמין שהסכם משמורת משותפת הוא חשוב ביותר. לכן, במידה ונושא המזונות הוא הגורם העיקרי להתנגדות האם, זה המקום להתפשר, כמובן אם אתה יכול להרשות זאת לעצמך מהבחינה הכלכלית.

מתי תראה את הילדים? האם הם ישנו אצלך? מי דואג לרופא? באיזה זרם חינוכי יתחנכו ילדיך? מי יהיה האחראי לחינוך? מה קורה עם אחד ההורים רוצה לעבור אזור מגורים?

אז מה עושים בהתחלה? אם אתם מאותם זוגות המסוגלים עדיין לדבר ולהגיע להסכמות לגבי תוכנית ההורות המתאימה לכם, אז אשריכם וטוב לכם. מרבית הזוגות זקוקים לעזרה חיצונית. מצאו מגשר והתחילו להכין תוכנית הורות. תוכנית הורות היא מסמך (דוגמא מצוינת  לתכנית הורות ניתן להוריד מתוך דוח הביניים של ועדת שניט, עמודים 65-81. כאשר הדוח הסופי של הוועדה יפורסם, ההסכם הורות יהיה טוב ועדכני יותר) בו כל אחד מההורים יושב עם עצמו, כותב ועונה על הנושאים השונים במסמך שיקבעו בעצם את חלוקת האחריות ההורית בתא המשפחתי שלכם. למה זה טוב? כמו בכל דבר חדש בחיים, זה עוזר לקבל תמונה ריאלית על המציאות הצפויה לך, ועל מה תדונו בפגישות עם המגשר.

נושא אזור המגורים של שני ההורים הוא בעל חשיבות עליונה לטובתו של הילד, שכן מרחק גדול מידי בין ההורים, ימנע מהאב קשר אמיתי עם ילדיו. מומלץ לקבוע בהסכם הפרידה אזור מוגדר ותחום למגורי ההורים. האם זה תקף משפטית? האם אין כאן סתירה לזכויות הבסיסיות ביותר של כל הורה לבחור לעצמו את מקום מגוריו או לעבור בעקבות קבלת  משרה טובה יותר, ולהתפתח בעבודתו המקצועית?

גם בנושא זה ישנו ויכוח עז. עד לאחרונה גם בנושא זה האם החליטה (אם בקביעת עובדות בשטח ומעבר חד צדדי יחד עם הילדים ואם דרך בית המשפט שעד היום כמעט תמיד אישר את מעבר מגורי האם) ועשתה כרצונה. לשמחתי, כמו בנושאים אחרים הקשורים לזכויות האבות הגרושים, גם בנושא זה יש התקדמות  בפסקי הדין בבתי המשפט לענייניי משפחה.

חשוב להבין! ההסכם עליו תחתמו, שיכלול את חלוקת האחריות ההורית (הסדרי ראיה, חינוך, בריאות, חלוקת הנטל בנושא נסיעות ההורים, אזור המגורים וכו') וסכום המזונות שתשלם, ילוו אותך ,לרוב, לאורך מספר שנים. מאוד, אבל מאוד קשה לשנות לאחר מכן דברים בהסכם, אלא אם כן זה בהסכמת שני הצדדים. בבית המשפט,כל הוספה בתחום הסדרי הראיה (רק בהמלצת פקידות הסעד כמובן) או שינוי סכום המזונות, גם אם זה בעקבות שינוי לגיטימי לטעמך, הוא מסובך מאוד (הסדרי ראיה), עד בלתי אפשרי (מזונות), וכרוך במאמצים רבים.

כפי שאתה רואה, חשוב מאוד בשלב זה, לחתום על הסכם שאתה חושב שתוכל לחיות איתו למשך שנים ארוכות.

אחרי שכל הורה יגיש את תוכנית ההורות שלו למגשר תוכלו להתחיל בדיונים, להבין את הדברים לעומקם, להחליט כל אחד מה התוכנית שמתאימה לו, ולקבוע יחד עם המגשר, תוכנית הורות המתאימה לכם ולילדכם.

אם הצלחתם בעזרת המגשר להגיע להסכמות, כל שנותר לכם הוא לאשר את התוכנית הורות שלכם בבית המשפט ולצאת לדרך חדשה.

האם כדאי לקחת עורך דין לפני שחותמים על ההסכם? כנראה שכן, דעת מומחה ובר סמכא לנושא תמיד חשובה. לצערי, עלי לציין שישנם עורכי דין רבים שינסו לדאוג לפרנסתם על חשבונך ולהביא את התיק לבית המשפט. אפשר ואף רצוי לשקול להתייעץ עם עו"ד שהוא גם מגשר.

במידה ולא הצלחתם להגיע להסכמות, האם כדאי לך ללכת לפתוח תיק בבית המשפט? כאן אנחנו חוזרים לתחילת המאמר ולעצה הכי חשובה שלי, תעשה את זה יפה!

מעבר לכך שזה יהיה טוב יותר (וגם זול יותר!) לכם ובעיקר לילדים, מחובתי, בשלב זה, להציג בפניך את המציאות העגומה של אב גרוש במדינת ישראל: אתה מוגדר כהורה סוג ב'. 

במידה ולא הצלחתם להגיע להסכמות לבד או בגישור, חשוב להבין את משמעות הדברים!

כאב, שהיה שותף מלא לגידול בנו, בילה איתו תשעה חודשים בחופשת לידה ועד היום משמש לו כהורה תומך ואוהב, הדבר שהיה לי הכי קשה לקבלו הוא הגדרתי כהורה סוג ב'. אני מבין שזה נשמע מוזר, אז אנסה להסביר.

כאשר חייתם כזוג, הגדרתך המשפטית הייתה זהה לזו של בת זוגתך, שניכם אפוטרופוסים שווים לילדיכם. החלטתם להתגרש? תכיר נא את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

" 25. קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים: לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

זה בסדר, גם אני לא האמנתי שיש חוק מפלה כזה במדינה בה אני חי ואף כתבתי בנושא זה מספר מאמרים. כאמור, במדינת ישראל, קובע החוק שכאשר ההורים מתגרשים, הילד הולך עם האמא (כן, בדיחה של הגששים היא בעצם מציאות במדינת ישראל). אבל מה המשמעות של זה להסדרי הראיה, לחינוך הילדים?

המונח המיושן המוענק לאם בבתי המשפט במקרים אלו הוא "הורה משמורן". אז איך מגדירים את האב? "הורה לא משמורן". האם זה חשוב? כאמור, בעיני זה עולם ומלואו. ההגדרה השונה יוצרת מעמדות והגדרה משפטית שונה בין ההורים, דבר שבעיני מקומם מאוד, אינו פועל לטובתו של הילד ולא מתאים בחברה הישראלית של היום.

האם יש להגדרת המשמורן השפעה על הסדרי הראיה שלך? לא בהכרח! בשנים האחרונות מתחוללת בנושא זה מהפיכה אמיתית שנובעת מכמה גורמים:

א. רצונם ודרישתם של אבות רבים להיות שותפים מלאים בגידול ילדם.
ב. שינוי במדיניות משרד הרווחה, שבעקבות מחקרים פסיכולוגים מבין כיום את חשיבות       הקשר של הילד עם שני הוריו, ומעודד אבות לקחת חלק מלא בגידול ילדם.
ג. תנועות חברתיות, כגון הורות שווה בה אני חבר, שמקדמות נושאים אלו בשנים האחרונות.

לא עוד אבא של פיצה בשעות אחר-הצהריים, לא עוד אבא בייביסיטר עד שהאמא תחזור מעבודתה, יותר ויותר אבות מלינים את ילדם 1-3 לילות באמצע השבוע, בנוסף לכל סוף שבוע שני. מאיזה גיל? כיום ישנם מקרים, בהם פקידות הסעד ממליצות על שינה בבית האב כבר מגיל שנה.

מה לגבי שאר הנושאים? כאמור, אין לכך תשובת ספר. במרבית המקרים ההורים חותמים על הסכם פרידה מפורט, כך, שבלי קשר להגדרת המשמורן, מגיעים להסדר בבית משפט בו מוסכם שכל ההחלטות החשובות כמו חינוך ובריאות הילד, יקבעו במשותף על-ידי שני ההורים.

אז למה בכלל המדינה מגדירה את ההורים בשני מעמדות? מספר סיבות לכך שלא כאן המקום לפרטן, אך בקצרה אציין שהחוק חוקק לפני כ-40 שנה, כאשר חלוקת התפקידים בין ההורים הייתה יותר חד-משמעית וברורה: אב מפרנס, אמא מטפלת בבית ובילדים.

בשנים האחרונות יש ויכוח ציבורי בנושא ואף הוקמה ועדה מיוחדת בראשות פרופסור דן שניט (להורות שווה נציג בוועדה), שדנה בימים אלו בנושא זה. האם הוועדה תבטל את החוק המפלה? לשמחתי, במסקנות הביניים רואה הוועדה את טובת הילד, מאמצת את האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, וממליצה באופן חד-משמעי לבטל את חזקת גיל הרך מהחוק הישראלי. האם אלו יהיו גם המסקנות הסופיות? תלוי כמה לחץ וכוח ימשיכו להפעיל ארגוני הנשים, שמסיבות שלהן מעדיפות להשאיר חוק זה ובעיקר מקדמות את עיקרון ה"הורה עיקרי" שמשמעו שברוב המקרים, בהתאם לחלוקה ההורית שהייתה נהוגה בין בני הזוג בהיותם נשואים, האם תהיה המשמורן, ללא אפשרות לבחינה נוספת כאשר הילד מגיע לגיל 6. אז איך יוגדר ההורה השני? אולי לא יוגדר רשמית, אבל ברור שהכוונה היא שהוא יהיה "הורה משני"! האם זאת טובת הילדים? כנראה שלא, אך זאת טובת ארגוני הנשים.

כן, האפליה קיימת ולא ניתן להסתירה. עכשיו אני מניח שהעצה הראשונה שלי  "תעשה ככל יכולתך לעשות את זה יפה" מובנת ומציאותית יותר. לא תעשה את זה יפה - תיתן בידי המערכת עילה להרחיקך מילדיך.

האם פנייה לבית המשפט היא צעד חכם?  האם חובה לקחת עורך דין?  מה יהיה בדיון?  מה זה תסקיר?  מה יהיה אצל פקידות הסעד? האם קביעתן חשובה? האם אתה חייב לקבל את המלצתה? מה צריכים לעשות אותם אבות שכל רצונם הוא להיות הורה שותף ושווה לילדם?

כעת, אנסה ככל יכולתי, לתאר את הצפוי לך בשנתיים הקרובות אם בלית-ברירה החלטת לפנות לבית המשפט שיקבע עבורך ועבור גרושתך את תוכנית ההורות המתאימה לכם. שנתיים? כן, לרוב דיונים כאלו לוקחים המון זמן. למה? במשפט אחד אומר: המערכת כיום לא בנויה להביא לפתרון מהיר לטובת הילד, ובעוונותיה מעודדת ריב וזדון בין ההורים המתגרשים.

האם פנייה לבית המשפט היא צעד חכם? כפי שכבר ציינתי, זכור! אתה גבר וככזה מומלץ לך לא להגיע לבית המשפט! זה בסדר, גם אני מכיר את המשפט "בעיני החוק כולם שווים", אלא שיש שווים ויש שווים יותר.

אז מה עושים עכשיו? דבר ראשון אתה צריך לקחת עורך דין. אני ממליץ בשלב הראשון ללכת לשיחת יעוץ. נפגשים עם עורך הדין לשעה קלה, משלמים כמה מאות שקלים (לצערי זה סכום קטן לעומת כל העלויות שיהיו לך על-מנת לעמוד בבית המשפט על זכויותיך הבסיסיות כהורה), מקבלים הסבר כללי על מצבך ורואים האם יש לך כימיה עם עורך הדין. חשוב לנסות ולמצוא עורך דין שמטרתו להביא לפתרון הסכסוך כמה שיותר מהר ושביכולתו לראות את כל המערך, מאשר עורך דין לוחמני שאולי ישיג יותר בסופו של דבר, אבל העלויות, לאו דווקא הכספיות, יכולות להיות עצומות, גם לך וגם לילדיך.

האם חובה לקחת עורך דין? אפשר כמוני, לייצג את עצמך, אך זה לא מומלץ. עורך הדין חייב להיות מומחה בדיני משפחה ובעל ניסיון בתחום. אינך רוצה ליפול לידיו של עורך דין שילמד את הנושא תוך כדי טיפול בתיק שלך. שוב, אולי המחיר שיידרש יהיה נמוך יותר, אך העלויות הלא כספיות עלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים.

כמה זה יעלה? איך מחיר אחיד. המחירים לתיק נעים בין אלפי לעשרות אלפי דולרים, תלוי כנראה בטיב ובניסיון עורך הדין.

ברגע שלקחת עורך דין, כמו כל בעל מקצוע אחר, אתה בידיים שיודעות את העתיד לקרות.

השלב הראשון יהיה מפגשים עם עורך הדין, תיאור המקרה שלך, והגשת תביעה לבית המשפט.

בשלב זה החלה בעצם המלחמה! הורים שלצערם הגיעו לבית המשפט, יקבלו, במקרים רבים, עצות "מלחמתיות" מעורך דינם, יהיו חשופים לתלונות שווא במשטרה מהצד השני ולתלונות על אלימות. האם אני מגזים? לצערי זה כל כך נפוץ עד שחלק מעורכי הדין כבר מלמדים את האישה שאם תגיש תלונה על אלימות כנגד האב, מצבה יהיה מעולה בבית המשפט. כן, זהו המצב כיום בארץ! ומה עם הילדים? מי זוכר אותם עכשיו, יש מלחמה בחסות המדינה.

אז הגשתם את כתב התביעה, ונקבע דיון ראשון בבית המשפט. האם יש חשיבות לשופט שימונה לתיק שלכם? בוודאי! חשיבות עצומה. אמנם זה נשמע מוזר, אך זכור, מדובר בבני אדם, ושכאלו הם אינם פועלים כמקשה אחת. מה יהיה בדיון? בדיוק כמו בשאר הדיונים העתידיים, יבדקו ויחקרו האם אתה אב כשיר להיות הורה לילדך, אולי ישלחו אותך לבדיקת מסוגלות הורית שכל תוקפה מוטל בספק, בדרך אולי ישלח אתכם השופט גם ליחידת הסיוע של בתי המשפט, בתקווה שהם יצליחו להביא אתכם להסכמות, ובכל מקרה, באין הסכמות תישלחו אוטומטית לפקידות הסעד להכנת תסקיר.

מה זה תסקיר? מה יהיה אצל פקידות הסעד?

אל תדאג, יעברו לפחות 2-4 חודשים עד שיזמנו אותך לפגישה ראשונה, עד אז כבר תקבל את כל המידע מחברים ומעורך דינך. אך מה עם הקשר שלך עם ילדיך בתקופה זו? בוא נקווה שיקבעו לך הסדרי ראייה זמניים מורחבים.

אז מהו תסקיר? פקידות הסעד מונו בעצם על-ידי השופט להיות אנשי המקצוע שיפגשו אתכם, יכירו אתכם ואת ילדיכם, וימליצו לבית המשפט על תוכנית ההורות המתאימה למקרה שלכם. כמה פגישות? מספר בודד של פגישות ברוב המקרים.

האם קביעתן חשובה? קריטית! שופטים, אם אין סיבה מהותית אחרת, מקבלים את המלצות פקידות הסעד כלשונן. תמיד כלשונן? השופטים הם אלו שבסופו של דבר מחליטים, אך רובם עושים את אותה עבודה כל כך הרבה שנים, באותה דרך מחשבתית, ולדעתי האישית גם מקובעת, מבלי להתייחס לשינויים החברתיים המתחוללים לנגד עיניהם.

במקרה האישי שלי, המליצה ועדת התסקירים, שבני יישן אצלי פעמיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני. יחד עם זאת, פקידות הסעד המליצו שבחגים, תמיד אחזיר את בני יקירי לישון בבית אימו במוצאי החג. למה? איך זה לטובתו של בני? כששאלתי את פקידת הסעד בנושא זה, במהלך החקירה בבית המשפט, לא הייתה לה תשובה מקצועית או כל תשובה הגיונית אחרת לנושא זה, ותשובתה, כפי שנרשמה בפרוטוקול, הייתה "ככה". השופט בפסיקתו ציין את המלצת פקידות הסעד ושהוא מקבל אותה. האם נתן נימוק להחלטה מוזרה זו? בוודאי שלא, "ככה" לא מהווה נימוק, אך לשופט אין את הכוח והרצון להעמיק ולתת הסברים מדוע הוא לא מקבל את המלצת פקידת הסעד, ומה יותר קל מאשר לקבלן כלשונן, גם אם זה לא לטובת בני?

האם תקבל יחס טוב? לצערי, לא בטוח. תלוי איפה אתה גר, ואיזו פקידת סעד יצוותו לכם. זה נשמע לך מוזר? גם לי, אבל זאת המציאות. יש פקידות סעד שמכירות ומיישמות בפועל את המדיניות של פקידת סעד ראשית, הגברת רונית צור, המעודדת את הקשר של הילד עם שני הוריו, ולעומתן יש פקידות סעד שעדיין חיות בעבר ומתקשות לקבל את השינוי.

למה אני רושם כל הזמן רק על היחס לאבות? כמו שכבר הבנתם החוק בארץ מפלה לטובת האישה. בתי המשפט רואים באם - הורה כברירת מחדל ובאב - כאחד שצריך להוכיח את הורותו ורצונו האמיתי להיות הורה לילדו. פקידות הסעד לא תמיד מעודדות את האבות להיות שותפים מלאים בגידול ילדם.

אז מה צריכים לעשות אותם אבות שכל רצונם הוא להיות הורה שותף ושווה לילדם? כמה דברים:

א. מתנהגים יפה ובנימוס (גם אם יחסה של פקידת הסעד לא מקצועי, לא מנומס או מתנשא) למרות הסיטואציה המלחיצה והמאיימת. פקידות הסעד רוצות עבודה קלה, לא רוצות אבות מתלהמים או וכחניים.

ב. מסבירים כמה אתה אבא אוהב, ומתארים את הקשר שלך עם ילדיך.

אחרי כמה מפגשים (ויהיו גם מפגשים בכל בית עם ילדיכם) פקידת הסעד מחויבת להגיד לך מה היא הולכת להמליץ. לצערי הרב, במרבית המקרים, תדע את המלצתה רק סמוך מאוד למועד הדיון המשפטי.

האם אתה חייב לקבל את המלצתה של פקידת הסעד? לא ולא. נתקלת ביחס לא הגון? לא הוגן? לא מקצועי? יש לך הסגות על ההמלצות? אל תתבייש לפנות לפקידת סעד ראשית, הגברת רונית צור (פקס 02-6708357). הנכונות שלה לבחון כל מקרה ומקרה קיימת ודלתה תמיד פתוחה בפניך.

בשלב הבא, תחזרו לדיונים הנקראים שלב ההוכחות בבית המשפט, כל צד יחקור את פקידת הסעד על ההמלצות, אולי יביאו עדים נוספים וכו'. כמה זה חשוב? לא ממש, התסקיר כבר הוגש וכאמור, אם לא יהיה דבר חריג, בדיונים הקרובים השופט יאמץ את המלצות התסקיר.

האם גם במידה שתינתן המלצה למשמורת משותפת על-ידי פקידת הסעד יאמץ השופט את ההמלצה? שכחת שאתה גבר? פקידות הסעד בעצם הכניסו את השופט למלכוד. מצד אחד המלצתן מבוססת על טובת הילד, ומצד שני, כאמור, עד היום פורסמו רק שני פסק דין, של כבוד השופטת לוי  ושל כבוד השופט גרינברגר (שבאופן אישי, אחרי קריאת עשרות פסקי דין של שופטים רבים, אני מאוד מכבד ומעריך) בו גיל הילדים היה מתחת ל-6 ונפסק בהם על משמורת משותפת ללא הסכמת האם.

ישנם שופטים מעודכנים שמכירים את המחקרים הפסיכולוגיים בתחום, קראו את מסקנות ועדת רוטלוי ומסקנות הביניים של ועדת שניט ומיישמים בפסקי הדין שלהם את שינוי הגישה כלפי האבות והורותם בשנים האחרונות. לצערי, חלק ניכר מהשופטים נשארו מהבחינה המקצועית ובעיקר המחשבתית מאחור, אינם מעודכנים ובעיקר מתקשים מהבחינה האישית (דעות מיושנות כלפי חשיבות הורותו של האב לילדו) לקבל את השינוי המתחולל לנגד עיניהם ואינם מיישמים שינויים אלו בעבודתם.      

1 . פסק דינה של כבוד השופטת לוי, תמ"ש (קריות), 10440/07 :

במקרה הנוכחי נפסקה משמורת משותפת הכוללת חלוקת זמני הורות לפי מפתח של 6 לינות אצל האב בכל מחזור של 14 יום, וחלוקה שוויונית של חופשות וחגים.

השופטת לוי קיבלה בקשת האב ובא כוחו לפסוק משמורת משותפת רשמית וגלויה במקרה זה, תוך שהיא מנמקת החלטתה בנימוקים שחשיבותם חורגת הרבה מעבר לתיק הספציפי:
"סבורה אני כי משמורת משותפת היא דרך המלך. מקום בו ניתן להותיר על כנה אחריות הורית משותפת, ממקום של שוויון, אכפתיות ומעורבות שוה, על אף הפירוד הזוגי, מן הראוי לעודד להתיר זאת"....
"לדידי אין צורך להוכיח כי טובת הקטינים היא לגדול במסגרת של משמורת משותפת. אדרבא, הטוען כי מן הראוי שלא לאפשר במקרה קונקרטי משמורת משותפת, על אף שמתקיימים התנאים המוקדמים של תקשורת תקינה וקרבה פיזית בין ההורים, עליו הנטל להוכיח זאת"

2. פסק דין של כב' השופט בן ציון גרינברגר תמש019660/07; ניתן בתאריך 3.9.08. 

בית המשפט שם את טובת הילד בראש השיקולים וקבע כי אם יוכח שמשמורת משותפת היא לטובת הילדים, כך יפסק. כב' השופט גרינברגר ציין: "אין להתעלם מכך שהאווירה החוקתית של המשפט הישראלי המודרני יצרה לאחרונה פתיחות חדשה לרעיון של המשמורת המשותפת בשל השאיפה לשמירה על שוויון מהותי גם בתחום המשפחה כי אם יהיה זה לטובת הקטינים."

בסוגיית חזקת הגיל הרך קבע בית המשפט שהיא אינה מוחלטת ובמקרה זה אינה מחייבת אותו. שלושה נימוקים שימשו את כב' השופט גרינברגר: חזקת הגיל הרך היא שיקול אחד מיני רבים ולא שיקול בלעדי והיא כפופה לטובת הילד; עצם נחיצות החזקה מוטלת כיום בספק; וכן - מדובר כאן בבקשה למשמורת משותפת ולא למשמורת אב, בקשה שאינה סותרת בהכרח את חזקת הגיל הרך.

באשר לתהליכים הנפשיים שעברו על האם, ציטט השופט מדבריה: "איזו אם נאלצת להיפרד שעות כה רבות מילדיה הרכים בשנים?" הוא העיר שהדבר תואם קביעה של החוקרת ד"ר דפנה הקר לפיה "העלבון המלווה אמהות לא-משמורניות נעוץ בהבניה של הזהות המגדרית הנשית... נתפסות על-ידי אחרים, וברוב המקרים גם על-ידי עצמן, כפגומות מבחינת אישיותן". עם זה קובע השופט: "לא ניתן אך בשל נימוק זה, המתייחס לתחושותיה של האם עצמה, ליתן את המשמורת הבלעדית בידה."

בפסק דינו קובע כב' השופט: "במקרה דנן קיימות נסיבות המצדיקות משמורת משותפת כפי שהמליצה פק"ס: ניכר כי הילדים קשורים לשני ההורים באופן שווה, ויוכלו להפיק את המיטב משהייה עם שניהם באופן שוויוני."

כולי תקווה שלאחר שהכנסת תאשר בחוק את מסקנות ועדת שניט, לא יהיה יותר שימוש במונחים משמורת ומשמורת משותפת בחברה הישראלית, שכן הגדרות הוריות אלו גורמות לתחרות מיותרת בין ההורים על התואר הנכסף, ומי שנפגע מתחרות אגו זו הם ילדינו.

בסוף גם יהיה פסק דין. יעברו לפחות שנתיים, היחסים שלכם כנראה יהיו הרבה יותר עוינים מלפני הגשת התביעה, טובת הילד לא בטוח שהתקיימה, אך אולי עכשיו אחרי שיהיה פסק דין, המהווה בעצם את תוכנית ההורות שלכם, תוכלו לצאת לדרך חדשה.

לא ניתן במאמר זה לתאר ולפרט את כל התהליך בבית המשפט, אך אני מקווה שהצלחתי להעביר את התמונה הכללית. וכן, אם אתה גבר, אז ורודה, היא לא.

לא ניתן לסיים מאמר זה ללא התייחסות קצרה לנושא המזונות. סכום המזונות שנדרשים לשלם אבות גרושים במדינת ישראל הוא גבוה ביותר. במקרים, מצערים אך קיימים, בהם האב בוחר להתנתק לחלוטין מגידול ילדיו וכל הנטל הוא על האם, על האב לשלם לאם מזונות "מלאים". אך כיום ישנם מקרים רבים, שהאב שותף מלא לגידול ילדיו כולל לינה כמובן, ובמקרים אלו העיוות בסכום המזונות המשולם הוא עצום ומרגיז (שכן על האב לשלם מזונות מלאים בכל מקרה).

בהערכה גסה אוכל להגיד, שאבות שמשכורתם קרובה לשכר הממוצע במשק ויש להם שני ילדים ומעלה, נידונו ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני!

כיום, סכום המזונות נתון למשא ומתן בין האב לאם. אמנם בפסקי הדין היוצאים מהמערכת המשפטית (לא בחוק) ישנן "הבנות כתובות" לגבי מינימום סכום המזונות והוצאות נוספות כמו מדור והוצאות משתנות אחרות, אך עדיין, עקב אי הבהירות בדרך קביעת סכום המזונות יש בנושא זה מריבות גדולות בין ההורים.

בדיוק לשם כך, הוקמה ועדת שיפמן, שבתחילת עבודתה היה לי את הכבוד להציג בפני חברי הוועדה את עמדתי בנושא, שתפקידה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לנושא המזונות במדינת ישראל. בימים אלו הוועדה נמצאת בישורת הסופית של עבודתה, כאשר ההמלצה העיקרית תהיה נוסחה ברורה ומובנת לחישוב דמי המזונות לכל תא משפחתי. בדיוק כמו שכל אחד יודע להיכנס לאינטרנט ולראות כמה מס הוא ישלם על משכורת הברוטו שלו, כך ידע כל הורה מהו סכום המזונות המתאים לתא המשפחתי הייחודי שלו.

כולי תקווה שמאמר זה  היה לכם לעזר, בטוחני שלא הצלחתי להקיף את כל הנושאים.