|
המלצות ועדת שנהב מיושמות גם במסגרת המלצות ועדת שניט לנושא האחריות ההורית לאחר גירושים. מכיוון שתהליכי חקיקת הצעת החוק של ועדת שנהב עוכבו, מקווים במשרד המשפטים לקדם את החקיקה באמצעות חקיקת המלצות ועדת שניט.
בדו"ח ועדת שניט נאמר:
"על פי התפיסה שביסוד הצעת החוק, בפרט בסעיף 5(ג) (להלן עמ' 33), כאשר "נתגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית – לרבות במקרה של פרידה, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם ולרבות מטפל מקצועי או מגשר." על כן מציעה הוועדה לקבוע בתקנות סדרי הדין בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים חובה על הורים להשתתף בפגישת מהו"ת - מידע, היכרות ותאום - לפני הגשת תובענה בענייני אחרית הורית, במתכונת שהוצעה בתזכיר החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של סכסוך), התשס"ו-2006, אשר הופץ על ידי משרד המשפטים. תזכיר חוק זה נערך לפי המלצת הוועדה בראשות כב' השופט יצחק שנהב, סגן נשיא בית המשפט למשפחה ברמת גן.
"הצעה זו עולה בקנה אחד עם הניסיון שנרכש במדינות בהן הונהגה חובת גישור בתובענות בבית המשפט למשפחה בקשר לילדים. הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה (מיסֵ"ב, בלעז alternative dispute resolution - ADR) ובפרט החובה במדינות רבות לפנות לגישור לפני הגשת תביעה בתובענה לגירושין אשר נוגעת גם לילדים, מונע את הצורך בהתדיינות ומסייע להורים להפריד בין עניינם של הילדים לבין הסכסוך הבין אישי שביניהם.
"על פי המוצע, תהיה חובה לפתוח תובענה בענייני האחריות ההורית לפי חוק הכשרות, למעט מזונות ילדים, בדרך של בקשה ליישוב סכסוך לפי הטופס שבתקנות, ולא בהגשת כתב תביעה. קיום פגישת מהו"ת עם ההורים ביחידת הסיוע לפני תחילת ההתדיינות עשויה, לדעת הוועדה, להעצים את יכולתם של ההורים להתנתק מעניינם האישי ולשקול כראוי את טובתו של ילדם ולהביא בחשבון בפרט את הנזק שעלול להיגרם לילדים מההתדיינות המשפטית בעניינם. שכן, קיומה של התדיינות משפטית, הכוללת הגשת כתבי בי דין, בהם מטיחים ההורים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים ומומחים, חקירות פרטיות והחקירות בבית המשפט בנוגע לתפקוד ההורי יוצרת מחסומים ליישובו של הסכסוך בהסכמה. בנוסף, להתדיינויות בין ההורים השפעה ממשית על מצבם הרגשי של הילדים ולהחרפתם, ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני.
"ניתן לומר, כי הסכסוך המשפטי בעניין אופן מימוש האחריות ההורית נמצא בצילו של סכסוך אישי ורגשי בין ההורים, שהוא בעל משמעות עמוקה ואינו ניתן לריפוי באמצעות סעד משפטי בלבד. זאת ועוד, גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים הורים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל בית המשפט, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד ההורים. על כן, הדאגה לטובת הילד מחייבת את ההורים לנסות להגיע להסכמות לפני הגשתם של כתבי בי דין הסכם הורות, ולשם כך להעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת הסכמות. גיבושו של ההסכם הוא גם אמצעי לקידום שיתוף פעולה בין ההורים לאחר ההליך המשפטי, למימוש אחריותם המשותפת להתפתחותו הפיזית והנפשית של ילדם."
|
