פרק א': הוראות כלליות
21. עיקול מיטלטלין ומכירתם
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, ומשציווה כך, רשאי מוציא לפועל -
(1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
(2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם ראש ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול.
(3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי המוציא לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
(ב) צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
(א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2) מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שהם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות, ואם היו מכונות - בתנאי שהחייב עובד בהן בעצמו או בעזרת שני עובדים לכל היותר;
(5) כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעל חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו.
(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי.
(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
(ג) האמור בסעיף קטן (א)(2()1) ו-(3) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
23. הוצאת מעוקלים
עוקלו מיטלטלין, רשאי המוציא לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למוציא לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה ראש ההוצאה לפועל אחרת.
24. העמדת נאמן
(א) המוציא לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי-חיים - גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי המוציא לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין המוציא לפועל, ובאין הסכם - כפי שיקבע ראש ההוצאה לפועל.
(ב) המוציא לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות זולת לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל.
25. אחריותו של נאמן
(א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי סעיף 24, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
26. זכות שימוש במיטלטלין
היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן ראש ההוצאה לפועל בענין זה.
27. מכירת המעוקלים
(א) ציווה ראש ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה ראש ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של ראש ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי המוציא לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי הוכרז פושט רגל ועל הליך שעוכב בצו של בית משפט לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980.
28. ספק בבעלות
(א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, על עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו.
(ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
(ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו.
(ד) פסק-דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום-לב.
30. ביטול עסקאות
עיסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי המוציא לפועל וכלפי הנאמן האמור בסעיף 24, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום-לב.
32. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב
סולק החוב הפסוק, או מכר המוציא לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל ראש ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
פרק ב': עיקול מיטלטלין
33. הגדרות
בפרק זה - "מקרקעין" - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
"בית-משפט" - בית המשפט המחוזי שבתחום-שיפוטו נמצאים המקרקעין.
34. הטלת עיקול ותוצאותיו
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו;
לענין זה, "הערת אזהרה" - כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
(ג) ציווה ראש ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט.
35. עיקול זמני
(א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
(ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 34(ג).
(ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום-לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
36. מכירת מקרקעין שעוקלו
עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
37. רישום זכות במקרקעין שעוקלו
לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת-קניה, או שהוגשה הצעת-קניה במחיר ירוד, או שראש ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
38. הגנת בית המגורים
(א) היו מקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, בית-מגורים לחייב, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, ובלבד שהוכח תחילה להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ד) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
39. הגנת חייב חקלאי
(א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני-משפחתו הגרים עמו.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
39א. תחולה
הוראות סעיפים 38(ג) ו-39(ב) לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפי 38(ג) ו-39(ב).
40. זכותו של צד שלישי
(א) בוטל.
(ב) בוטל.
(ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי ראש ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
41. ביטול העיקול בשל העדר פעולה
עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37, רשאי ראש ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
42. ביטול העיקול לאחר תשלום החוב
סולק החוב הפסוק, יורה ראש ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
פרק ג': עיקול מקרקעין
43. הטלת עיקול בידי צד שלישי
ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
44. עיקול כלל נכסי החייב
(א) צו-עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למוציא לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלשה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למוציא לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
45. עיקול נכס מסויים
(א) הומצא לצד שלישי צו-עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למוציא לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
(ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו-העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למוציא לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
45א. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי
(א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף כאמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
45ב. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא קופת גמל
(א) קופת גמל, כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, רשאית להודיע למנהל בתי המשפט, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים למרכז התאגיד הבנקאי; הודיעה קופת גמל כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים אצלה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי למען הרשום של קופת הגמל, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של קופת הגמל, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים אצלה, במועד שבו הומצא לה הצו.
46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה
(א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור בסעיפים 44 ו-45 או שהגיש הודעה וראש ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות סעיף 67, בשינויים המחוייבים.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
47. מסירת נכסים מעוקלים
הצד השלישי חייב למסור לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע בצו-העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למוציא לפועל בהגיע זמן-פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
48. חיוב של צד שלישי
(א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין ביודעו שיש עליו צו-עיקול בידי צד שלישי, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית-משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
49. תחולת הוראות
על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות הסעיפים 26 עד 32, בשינויים המחוייבים.
49א. תשלום לצד השלישי
(א) הוגשה בקשה לפי פרק זה לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכות הם -
(1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
(ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
(ה) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי
(א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו-עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
(2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על-ידי בית-משפט;
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול.
(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה ראש ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו.
(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, לא יחולו הוראות סעיף-קטן (א), על אף האמור בכל דין.
51. דין פרעון חוב
מסירת נכס או תשלום-חוב לידי המוציא לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
52. ביטול צו עיקול בידי צד שלישי
הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי הסעיפים 44 ו-45, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
פרק ד': עיקול בידי צד שלישי
53. מינוי כונס נכסים
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק-הדין, למנות כונס-נכסים לנכס מסויים של החייב.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס-הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג) הודעה על מינוי כונס-נכסים תינתן לכונס-הנכסים הרשמי.
54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים
(א) כונס-הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל; וידו של כונס-הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
(ג) כונס-הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים-וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל.
(ד) כונס-הנכסים ימסור למוציא לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב-המינוי או בהוראה מיוחדת.
55. שמירת הוראות
אין במינוי של כונס-נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי סעיפים 22, 38, 39 ו-50 או לפי כל דין אחר.
56. אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
(א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס-הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס-הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות בסעיף 54 כל דבר שלדעת כונס-הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
(ב) החייב ימסור לכונס-הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
57. זכויות צד שלישי
טען צד שלישי שיש לו זכות-בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס-נכסים, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות לכונס-הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית-המשפט לענין זכותו; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
58. אחריותו של כונס נכסים
(א) כונס-נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס-הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית-משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום.
59. שכרו של כונס נכסים
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס-נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס-הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב) היה כונס-הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
60. סיום תפקידו של כונס נכסים
(א) כונס-נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לראש ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור ראש ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס-נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס-הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
(ד) הודעה על סיום תפקידו של כונס-הנכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.
פרק ה': כינוס נכסים
61. מסירת נכס
(א) הטיל פסק-הדין על החייב למסור נכס, יתפוס המוציא לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק-הדין.
(ב) קבע המוציא לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק-הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק-הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
62. מסירת קטין
(א) הורה פסק-הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט המוציא לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בפקיד סעד כמשמעותו בחוק הסעד (סדרי-דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.
(ב) קבע המוציא לפועל שפסק-הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של המוציא לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין בבקשת הוראות.
63. עשיית מעשה
(א) הטיל פסק-הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור בסעיפים 61 או 62 והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות למוציא לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
(ב) ההוצאות לענין סעיף-קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
64. פינוי מקרקעין
(א) ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק-יד, יקבע ראש ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של ראש ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס המוציא לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין.
(ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם המוציא לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
65. טענות צד שלישי
היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים בסעיף 64 או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי ראש ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית-המשפט ולקבל צו-עיכוב; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
66. חייב שחזר לאחר הפינוי
הושלמה פעולת-פינוי לפי סעיף 64, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור המוציא לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק-הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
פרק ו': ביצוע בעין
67. חקירת יכולת
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק-הדין (בחוק זה - חקירת יכולת).
(א1)
(1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
(2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
(ב) בחקירת-יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולאכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית-משפט.
(ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
(ג) חקירת-יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל.
(ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
68. החלטה על-פי תצהיר
(א) המבקש חקירת-יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק-הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
(ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת-יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על פי התצהיר בלבד.
(ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.
68א. חוקרי ההוצאה לפועל
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן - הועדה הממליצה).
(ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
(ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בחקירת יכולת לפי סעיף 67(א).
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
(ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם ראש ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לראש ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
(ו) ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
(ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
(ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך בדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור ראש ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
(ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
(י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
(יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
69. תשלום בשיעורים
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת-יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6;
(ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע ראש ההוצאה לפועל, אך רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
(ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול ראש ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
(ה) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
69א. כללים
מנהל בתי המשפט רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה וריבית צמודה, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה ראש ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום
חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
69ג. הכרזה של חייב מוגבל באמצעים
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל אמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
(1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
(2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
לענין זה, "החוב" - לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
(ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א).
(ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים
(א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן - צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
(1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
(2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים לא כיסוי,התשמ"א-1981;
(3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לענין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב;
הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת ראש ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, "בעל ענין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי ראש ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים
(א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי סעיף 69ג(א); המוציא לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
(ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך ראש ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למוציא לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
(ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן - מידע שגוי), רשאי לפנות למוציא לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים המוציא לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
(ו) סירב המוציא לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
(ז) המוציא לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים
(א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
(ב) צווי הבאה או צווי מאסר שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי
(א) ניתן צו ביניים, יקיים ראש ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי סעיף 69ג והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור בסעיף 67; ובלבד שראש ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי סעיף 67, יורה ראש ההוצאה לפועל על קיומה.
(ב) ראש ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; ראש ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים
קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד.
69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים
קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים
ראש ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר ראש ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה - בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט.
פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים
69יא. הזמנה לבירור
(א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור בסעיף 7(א), רשאי ראש ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, ולא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, כפי שנדרש באזהרה;
(2) החייב לא צירף לבקשתו לפי סעיף 7א את המסמכים הדרושים לפי אותו סעיף, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לראש ההוצאה לפועל;
(3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש ההוצאה לפועל מיוזמתו להזמין את החייב לבירור נוסף בכל עת.
(ג) המוציא לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א) אך רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
(ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לבירור ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
69יב. צו הבאה
(א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), או לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה).
(ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
(ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור בפרק ז'4, והחייב יובא לפני ראש ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני ראש ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
(ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
69יג. מעמד הבירור או ההבאה
(א) בא החייב לבירור לפני ראש ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק-הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א.
(ב) במעמד הבירור או ההבאה רשאי ראש ההוצאה לפועל לברר את יכולת החייב ולתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
(1) לתת או לשנות צו תשלומים;
(2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
(3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
(4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר - במועד אחר;
(5) לדרוש מסירת מידע על נכסי החייב, חובותיו ומקורות הכנסתו על יסוד כתב ויתור על סודיות.
(ג) ראה ראש ההוצאה לפועל במעמד הבירור או ההבאה כי החייב מסרב למלא הצהרה בדבר יכולתו או לחתום על כתב ויתור על סודיות או למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו, או כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב מבלי לתת הסבר סביר לאי התשלום, רשאי הוא לצוות על מאסרו של החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל לפי סעיף 70.
70. מאסר חייב בשל בזיון ההוצאה לפועל
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם נתברר לו כי התקיים אחד מאלה:
(1) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד) או 69יא(ד);
(2) החייב הוא בעל יכולת למלא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה והוא לא מילא אחריו, או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו לפיו;
(3) החייב לא מילא אחר החלטה שניתנה לפי סעיף 69יג(ב);
(4) (בוטלה)
(ב) (בוטל)
(ג) לא יינתן צו מאסר נגד חייב אלא לאחר שהובא לפני ראש ההוצאה לפועל על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או לאחר שבא לפניו בדרך אחרת; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מתן צו מאסר לפי סעיף קטן (א), נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסיפים 67(ד) או 69יא(ד), או נגד חייב שלא קיים הוראות צו תשלומים שניתן לגביו לפי הצעתו או לפי הסדר בכתב עם הזוכה.
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני ראש ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
(ה) נתן ראש ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א)(1) נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בשל אי התייצבות לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(ד), או בשל אי התייצבות לבירור כאמור בסעיף 69יא(ד), לא יבוצע צו המאסר אלא לאחר שהומצאה התראה לחייב; בהתראה יצוין כי ראש ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי ראש ההוצאה לפועל.
71. סייג למתן צו הבאה או צו מאסר
(א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
(ב) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב בן זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור בסעיף 74.
(ג) (בוטל)
72. שחרור החייב מהבאה וממאסר
(א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
(ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של ראש ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם נתן ערובה כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
72א. תקופות מצטברות של מאסר
(א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
(ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
73. אין לאסור שנית בעד אותו חוב
חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל-שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
73א. חסינות
מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), לא תוגש נגד ראש ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
74. מאסר בשל חוב בעד מזונות
(א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב, לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי סעיף 68.
(ב) הוראות סעיפים 7א, 69ג עד 69יג ו-70 לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נתן ראש ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב.
(ד) חייב שנאסר יובא בפני ראש ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 שעות ממועד מאסרו; ראש ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר
74א. הגדרות
בפרק זה -
"ממונה" - מי שמונה לפי סעיף 74יד;
"נכס" - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
"תיק" - תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי סעיף 81א(ג) כל עוד לא הוכרע בו סופית.
74ב. בקשת איחוד
(א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן - בקשת איחוד).
(ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
74ג. המשך הליכים שננקטו
(א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן - צו איחוד).
(ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
74ד. עיכוב יציאה מן הארץ
(א) הוגשה בקשת איחוד, יורה ראש ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה - צו עיכוב יציאה).
(ב) ראש ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
(1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
(2) בקשת האיחוד נדחתה;
(3) כל הזוכים הסכימו לכך;
(4) צו האיחוד בוטל.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
74ה. עיקול
הוגשה בקשת איחוד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
74ו. תנאים לדיון בבקשת איחוד
לא תידון בקשת איחוד אלא אם כן החייב -
(1) צירף לבקשתו תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בה;
(2) עם הגשת הבקשה, שילם בלשכה שבה הגיש את בקשתו, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו;
(3) שילם סכום נוסף של 3% מהיתרה האמורה בפסקה (2), מדי חודש בחודשו, עד להחלטה בבקשת האיחוד - אלא אם כן קבע ראש ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
לעניין זה, "חובות" - החוב הפסוק, האגרות, ההוצאות, ושכר עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום כאמור בפסקה (2).
74ז. חובת גילוי
(א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
74ח. החלטה לענין האיחוד
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
(ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים ראש ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות סעיף 67 יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
74ט. מבחן יכולת הפרעון
(א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח ראש ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), או - מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם הסכימו לכך כל הזוכים - תוך פרק זמן ארוך יותר.
(ב) קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן ארוך מפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), כאמור בסעיף קטן (א), ולא הסכימו לכך כל הזוכים, יקבע כי החייב הוא מוגבל באמצעים, ורשאי הוא להטיל עליו הגבלות לפי סעיף 69ד.
74י. דחיית בקשה
ראש ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
(1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
(2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור בסעיף 74ז;
(3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
(4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לראש ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
74יא. צו איחוד
(א) נתן ראש ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
(ב) הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
74יב. תיק נוסף
(א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לראש ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
(ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו ראש ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם ראש ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים בסעיף 74ט.
74יג. הבטחת מימוש הליך האיחוד
ניתן צו איחוד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מאסרו של החייב אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
74יד. מינוי ממונה
(א) ניתן צו איחוד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ב) ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל אחרת.
(ג) ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל.
(ד) לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לראש ההוצאה לפועל.
(ה) ממונה יגיש לראש ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש ראש ההוצאה לפועל.
74טו. ביטול צו
ראש ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
(1) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
(2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
(3) החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
(4) ראש ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(5) נפתח נגד החייב תיק נוסף, וראש ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(6) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י.
פרק ז'3: איחוד תיקים
74טז. ביצוע בידי משטרת ישראל
(א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
(ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-90 ימים מיום שהועבר לה.
(ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
74יז. סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר
(א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
(1) החייב משרת שירות סדיר או נמצא בשירות מילואים פעיל לפי חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986;
(2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
(3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר-ישע התלוי בחייב;
(4) החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
(5) לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
(ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לראש ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, והמוציא לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
(ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים - בטל הצו.
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע.
(ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.
74יח. סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר
(א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
(ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
(ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
(ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
(ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
74יט. יחידה מיוחדת
יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן - היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי סעיף 74כא.
74כ. אגרה מיוחדת
(א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן - האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים אלה:
(1) ראש ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
(2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי סעיף 74 בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
(3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
(ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
74כא. קרן מיוחדת
סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
74כב. דין וחשבון
שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע פרק זה.
פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר
75. זקיפת הכנסות הביצוע
כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
76. ריבוי הליכים ופסקי-דין
(א) הגישו זוכים אחדים בקשות להוצאה לפועל של פסק דין אחד או של פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 בשיעור יחסי לסכום שכל אחד מהזוכים הוציא לכך - והנשאר - לתשלום החובות הפסוקים בשיעור יחסי לסכומיהם ובהתאם לסעיף 75.
(ב) נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, ישמשו הכספים שנתקבלו עקב ההליכים לפי חוק זה בראשונה לתשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשניה לתשלום חוב המזונות, בשלישית לתשלום שאר ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9, והנשאר - לתשלום שאר החובות, הכל כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר.
77. העודף שבידי המוציא לפועל
העודף שנשאר בידי המוציא לפועל לאחר התשלומים האמורים בסעיפים 75 ו-76, ישולם לחייב.
78. מות החייב
מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על פי צוואה.
79. ביצוע הליכים וצווים
(א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מוציא לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא, בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
(ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
79א. מסמך מיכון - ראיה לכאורה
מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
80. ערר וערעור
(א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מוציא לפועל או החלטה שלו לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני ראש ההוצאה לפועל.
(ב) צווים והחלטות של ראש ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות ראש ההוצאה לפועל או שופט בית-המשפט המחוזי, לפני בית-המשפט המחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 19 ,25 ,48 ו-58, יהא בזכות.
(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), ערעור בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות ערעור על החלטה לפי סעיפים 48 ,25 ,19 ו-58 יידון בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד, אולם ערעור כאמור על החלטה של שופט בית משפט שלום, מכוח סמכותו על פי סעיף 3, יידון בזכות בפני בית משפט מחוזי בפני שופט אחד; על החלטה בערעור יחולו הוראות סעיף 96(ג) ו-(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.
(ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך, אולם ראש ההוצאה לפועל או בית-המשפט שהוגש לפניו הערר או הערעור או בקשת רשות לערער רשאי להורות על השהייה או עיכוב, ורשאי הוא להתנות את ההשהייה או את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו.
81. חיוב שדינו כפסק דין
משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי-דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק-דין של בית-משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים. ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים בסעיף 81ב1.
81א. הוצאה לפועל של שטרות
(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט; הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע בסעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן בסעיף זה - החוק), הכל החל במועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפרעון; בקשתו של הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין;
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר-הדין האזרחי, תשכ"ג-1963.
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או את תוספת הריבית האמורות בסעיף קטן (א).
(ה) על ריבית לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק.
(ו) בסעיף זה -
"הפרשי הצמדה וריבית" - הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק, בצירוף ריבית צמודה בשיעור 5% לשנה על הסכום הנקוב בשטר לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה כאמור;
"ריבית צמודה" - כמשמעותה בחוק.
81ב. שמירת דינים וזכויות
אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
81ב1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים
(א) בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה - משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
(1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
(2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
(ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2) באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה 4, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(3) החייב רשאי להודיע לראש ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה; מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות ראש ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שראש ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
(4)
(א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן -
(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
(2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
(ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה ראש ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה.
(5) לא נפרעו החוב בפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) ראש ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
(א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
(ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים או ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין;
(3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
(ד)
(1) על אף הוראות סעיפים 10 ו-59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכתנה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
(3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ה) בסעיף זה -
"החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע פירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד;
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
81ג. עונשין
(א) מי שמסר מידע כוזב לראש ההוצאה לפועל או למוציא לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
(ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף 69ד(א) או סעיף 69ט, דינו - מאסר שנה.
(ג) חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו ראש ההוצאה לפועל, בניגוד להוראת סעיף 69ד(ב), דינו - מאסר שלוש שנים.
(ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו או מקורות הכנסתו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
82. שמירת דינים
אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי-חובה אחרים, או מהוראות פקודת בזיון בית-המשפט.
83. ביצוע ערובה
ניתנה ערובה לפי חוק זה וראש ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק-דין.
84. ביצוע לפי בקשת החייב
לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק-הדין, רשאי החייב לבקש מראש ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק-הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות ראש ההוצאה לפועל.
85. ביטולים
בטלים:
(1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
(2) פקודת החוב (מאסר);
(3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
(4) סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938;
(5) סעיף 19 לפקודת בתי-המשפט, 1940;
(6) סימן 56 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922;
(7) סעיף 14 לפקודת העברת קרקעות.
86. תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול תשכ"ח (1 בספטמבר 1968).
87. הוראות מעבר
הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי ראש ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
87א. תקנות בדבר שינוי שיעורים
(א) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את שיעורי הריבית הקבועים בסעיפים 10א(א) ו-81א(א).
(ב) שונו שיעורי הריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.
87ב. דיווח שנתי
שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
88 ביצוע ותקנות
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
(1) תשלום האגרות פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
(2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
(3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מוציא לפועל לפי סעיף 5;
(3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
(3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
(3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
(4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין;
(5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
(5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
(6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
(7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים;
(8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
(8א) נהלים לאיחוד תיקים;
(8ב) (בוטלה)
(9) ביטול הליכים וגניזת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
(ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, ובן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת;
התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פרק ח': הוראות שונות
הצג כל חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967
חזרה
הערות שוליים
( 1)
הערה: ס"ח תשכ"ז, 116; תשכ"ט, 16; תשל"א, 186; תשל"ה, 12; תשל"ח, 160; תשל"ט, 29; תש"ם, 132; תשמ"ד 52; תשמ"ו, 62; תשמ"ט, 50; תש"ן 198 ,126; תשנ"א, 10, 198 ,184 ,119; תשנ"ב, 146; תשנ"ד, 284 ,235; תשנ"ה, 398; תשנ"ו, 88 ,70; תשנ"ט, 138; תש"ס, 282; תשס"א, 207. ק"ת תשנ"ג, 866.
(2)
ס' 1 - תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשנ"ד.
סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 236) קובע לענין תיקון סעיפים 22 ,1(ג), 38(ה), 39(ג), ו-50(א)(4):
"6. תחולה
הוראות חוק זה לא יחולו על משכון או משכנתה שנרשמו כדין ערב תחילתו, לגבי מיטלטלין או מקרקעין של קיבוץ".
(3)
ס' 4א - תיקון: תש"ן
(4)
ס' 5 - תיקון: תש"ן, תשנ"א.
(א) סעיפים 4 ו-5 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 10), התשנ"א-1991 (ס"ח תשנ"א, 200) קובעים:
"4. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשנ"א (15 ביולי 1991).
5. הוראות מעבר
(א) הרשאה לביצוע הליכים שניתנה מכח סעיף 5 לחוק העיקרי כנוסחו לפני תחילתו של חוק זה, תקפה יפוג ביום כ"ד בחשון התשנ"ב (1 בנובמבר 1991).
(ב) מוציא לפועל רשאי להטיל תפקיד ביצוע עד יום כ"ד בחשון התשנ"ב (1 בנובמבר 1991), על אדם המחזיק בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) הטיל מוציא לפועל על אדם תפקיד לפני תחילתו של חוק זה או תפקיד ביצוע לפי סעיף קטן (ב), רשאי אותו אדם לבצע את התפקיד עד להשלמתו אף לאחר המועד הנקוב בסעיף קטן (א), זולת אם החליט המוציא לפועל אחרת.
(ב) פורסמו הודעות (י"פ תשנ"ו, 3407; תשנ"ז, 3701) על הסמכה מיוחדת של מוציאים לפועל להטיל תפקידי ביצוע, לפי סעיף 5(א) לחוק, שבה הוסמכו המוציאים לפועל של לשכות ההוצאה לפועל שלהלן, להטיל על אדם שאיננו פקיד בית משפט, ביצוע הליכים הכרוכים בהוצאת מעוקלים, בתפיסת מכוניות ובפינוי מקרקעין, שבתחום סמכותו של מוציא לפועל אחר:
אילת חיפה פתח-תקוה
אשדוד טבריה צפת
אשקלון ירושלים קצרין
בית שאן כפר-סבא קרית-גת
באר-שבע נהריה קרית שמונה
בת-ים נצרת רחובות
דימונה נתניה רמלה
הרצליה עכו תל-אביב
חדרה עפולה
(5)
ס' 5א - תיקון: תשנ"א, תש"ס.
סעיפים 32 ו-33 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 15), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 297) להלן - החוק המתקן) קובעים:
32. הוראות מעבר
(א) חייב אשר בא לפני ראש ההוצאה לפועל במשך השנה שקדמה למועד תחילתו של חוק זה, במסגרת של חקירת יכולת או של דיון בבקשה למתן צו מאסר, יראו אותו כאילו בא לבירור לפני ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יא, או כאילו הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב.
(ב) הוראות סעיף 74כ לחוק העיקרי לענין אגרה מיוחדת, כנוסחה בסעיף 23 לחוק זה, לא יחולו על ביצוע של צו מאסר ששולמה בעדו אגרה מיוחדת, כולה או מחציתה, לפני פרסומו של חוק זה; על אגרה מיוחדת בעד ביצוע כאמור יוסיפו לחול הוראות סעיפים 3 ו-4 לחוק גביית חובות (ביצוע צווי מאסר) (הוראת שעה), התש"ן-1990, כאילו לא בוטלו לפי סעיף 30.
33. (בוטל) (תיקון: תשנ"ו).
סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 20), התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 284) קובע לגבי תיקון סעיפים 5א, 5ב7 ,1א, 7ב, 49 ,27 ,21 ,14 ,8א, 69ג ו-88 לחוק:
"12. תחילה ותחולה
(א) תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום 13.8.2000).
(ב) הוראות סעיף 5א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לא יחולו על מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל תפקיד."
(6)
ס' 5ב - תיקון: תשנ"א
(7)
ס' 5ב1 - תיקון: תש"ס
(8)
ס' 5ג - תיקון: תשנ"א
(9)
ס' 5ד - תיקון: תשנ"א
(10)
ס' 5ה - תיקון: תשנ"א
(11)
ס' 5ו - תיקון: תשנ"א
(12)
ס' 5ז - תיקון: תשנ"א, תשנ"ד
(13)
ס' 5ח - תיקון: תשנ"א
(14)
ס' 5ט - תיקון: תשנ"א, תשנ"ד
(15)
ס' 6 - תיקון: תשנ"ד
(16)
ס' 7 - תיקון: תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד, תשנ"ט
(17)
ס' 7א - תיקון: תשנ"ד, תש"ס
(18)
ס' 7ב - תיקון: תשנ"ד, תש"ס
(19)
ס' 7ג - תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט
(20)
ס' 8 - תיקון: תשל"ח, תש"ס, תשס"א
(21)
ס' 9 - תיקון: תשמ"ו
(22)
ס' 10 - תיקון: תשמ"ו
(23)
ס' 10א - תיקון: תשמ"ט, תשנ"ג, תשס"א.
סעיפים 5 ו-8 לחוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 8), התשס"א-2001 (ס"ח תשס"א, 207 ו-208) קובעים:
"5. תיקון חוק ההוצאה לפועל - מס' 21
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 -
(1) סעיף 10א - בטל;
(2) בסעיף 81א -
(1) בסעיף קטן (א), במקום "בשיעור שנקבע בסעיף 4(א)" יבוא "בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א)" ובסופו יבוא "בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בחוק.";
(2) סעיף קטן (ו) - בטל;
(3) סעיף 87א - בטל.
8. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי הוראות החוק העיקרי, כנוסחן בחוק זה."
(24)
ס' 14 - תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט, תש"ס
(25)
ס' 19 - תיקון: תש"ן
(26)
ס' 20 - תיקון: תשל"ה
(27)
ס' 21 - תיקון: תש"ן, תש"ס
(28)
ס' 22 - תיקון: תשל"ה, תשנ"ד, תשנ"ט
(29)
ס' 23 - תיקון: תשנ"ט
(30)
ס' 27 - תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט, תש"ס
(31)
ס' 29 - תיקון: תשל"א
(32)
ס' 31 - תיקון: תש"ן
(33)
ס' 34 - תיקון: תש"ן
(34)
ס' 38 - תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד.
סעיף 5(ה) לחוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992 (ס"ח תשנ"ב, 146) קובע:
(ה) הוראות בדבר תיקון סעיפים 38(ג), 39(ב) ו-39א לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 יחולו גם על משכון שנרשם לפני תחילתו ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפים 38(ג) ו-39(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967".
(35)
ס' 39 - תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד
(36)
ס' 39א - תיקון: תשנ"ב
(37)
ס' 40 - תיקון: תשל"א
(38)
ס' 45א - תיקון: תשנ"ט
(39)
ס' 45ב - תיקון: תשנ"ט
(40)
ס' 49א - תיקון: תש"ס
(41)
ס' 50 - תיקון: תשנ"ד
(42)
ס' 62 - תיקון: תשל"ח, תשנ"ה
(43)
פרק ז' - תיקון: תשנ"ד
(44)
ס' 67 - תיקון: תשנ"ט
(45)
ס' 68א - תיקון: תשנ"ד
(46)
ס' 69 - תיקון: תשל"ח, תשנ"ו
(47)
ס' 69א - תיקון: תשמ"ט, תשנ"ד
(48)
ס' 69ב - תיקון: תשנ"ד
(49)
פרק ז'1 - תיקון: תשנ"ד
(50)
ס' 69ג - תיקון: תשנ"ד, תש"ס
(51)
ס' 69ד - תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו
(52)
ס' 69ה - תיקון: תשנ"ד
(53)
ס' 69ו - תיקון: תשנ"ד
(54)
ס' 69ז - תיקון: תשנ"ד
(55)
ס' 69ח - תיקון: תשנ"ד
(56)
ס' 69ט - תיקון: תשנ"ד
(57)
ס' 69י - תיקון: תשנ"ד
(58)
פרק ז'2 - תיקון: תשנ"ד
(59)
ס' 69יא - תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט
(60)
ס' 69יב - תיקון: תשנ"ד
(61)
ס' 69יג - תיקון: תשנ"ד
(62)
ס' 70 - תיקון: תשל"ה, תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ט
(63)
ס' 71 - תיקון: תש"ן, תשנ"ד
(64)
ס' 72 - תיקון: תשנ"ד
(65)
ס' 72א - תיקון: תשנ"ד
(66)
ס' 73א - תיקון: תשנ"ד
(67)
ס' 74 - תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו
(68)
פרק ז'3 - תיקון: תשנ"א, תשנ"ד.
סעיפים 3, 4 ו-5 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 12), התשנ"א-1991 (ס"ח תשנ"א, 187) קובעים:
"3. תחילה ותחולה
חוק זה יחול גם על בקשות איחוד וצירוף תיקים שהוגשו לפני תחילתו וטרם ניתן בהן צו.
4. הוראות מעבר
(א) צו איחוד שניתן לפני תחילתו של חוק זה יעמוד בתקפו, ויראו אותו כאילו ניתן לפי חוק זה.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה, להפעיל סמכות מן הסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, גם ביחס לחייב או לענין שניתן לגביהם צו איחוד לפני תחילתו של חוק זה".
5. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ' בתמוז התשנ"א (2 יולי 1991).
(69)
ס' 74א - תיקון: תשנ"א
(70)
ס' 74ב - תיקון: תשנ"א
(71)
ס' 74ג - תיקון: תשנ"א
(72)
ס' 74ד - תיקון: תשנ"א
(73)
ס' 74ה - תיקון: תשנ"א
(74)
ס' 74ו - תיקון: תשנ"א, תשנ"ד
(75)
ס' 74ז - תיקון: תשנ"א
(76)
ס' 74ח - תיקון: תשנ"א
(77)
ס' 74ט - תיקון: תשנ"א, תשנ"ד
(78)
ס' 74י - תיקון: תשנ"א
(79)
ס' 74יא - תיקון: תשנ"א
(80)
ס' 74יב - תיקון: תשנ"א, תשנ"ד
(81)
ס' 74יג - תיקון: תשנ"א
(82)
ס' 74יד - תיקון: תשנ"א
(83)
ס' 74טו - תיקון: תשנ"א
(84)
פרק ז'4 - תיקון: תשנ"ד
(85)
ס' 74טז - תיקון: תשנ"ד
(86)
ס' 74יז - תיקון: תשנ"ד
(87)
ס' 74יח - תיקון: תשנ"ד
(88)
ס' 74יט - תיקון: תשנ"ד
(89)
ס' 74כ - תיקון: תשנ"ד
(90)
ס' 74כא - תיקון: תשנ"ד
(91)
ס' 74כב - תיקון: תשנ"ד
(92)
ס' 75 - תיקון: תש"ם, תשמ"ד
(93)
ס' 79 - תיקון: תשנ"ד
(94)
ס' 79א - תיקון: תשמ"ט
(95)
ס' 80 - תיקון: תש"ן, תשנ"ה
(96)
ס' 81 - תיקון: תשס"ב
(97)
ס' 81א - תיקון: תשכ"ט, תשל"ט, תשמ"ד, תשמ"ט, תשנ"ג, תשס"א
(98)
ס' 81ב - תיקון: תשכ"ט
(99)
ס' 81ב1 - תיקון: תשס"ב
(100)
ס' 81ג - תיקון: תשנ"ד
(101)
ס' 87א - תיקון: תשמ"ט, תשס"א
(102)
ס' 87ב - תיקון: תשנ"ד
(103)
ס' 88 - תיקון: תשכ"ט, תשל"ה, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ד, תש"ס
