|
הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים במדינת ישראל (ועדת שיפמן) התמנתה לתפקידה ביוני 2006. מינויה בא במסגרת מערך של וועדות שהוקמו על ידי משרד המשפטים לבחון את טובת הילד שהוריו נפרדו במספר תחומים כמו האחריות ההורית (ועדת שניט), הגישור (ועדת שנהב), שמיעת דעתו של הילד (התוכנית להשתתפות ילדים בעניינים שנוגעים להם בבתי המשפט לענייני משפחה), ועוד.
לתפקיד יו"ר הוועדה מונה פרופ' פנחס שיפמן, משפטן ומומחה בולט בתחום דיני המשפחה. בהודעת משרד המשפטים ניתן אמנם דגש רב למשימה שהוטלה על הוועדה להציע דרכים יעילות לגביית המזונות מאבות משתמטים ("לקיים את חובת המדינה לסייע להורים בגביית המזונות" ) אלא שבתחום זה לא צפויים חידושים והנושא הועלה כמענה לביקורת התקיפה מצד ארגוני נשים על הכוונה כביכול לפגוע בתשלומי המזונות.
לעומת זה, המשימה השניה בסדר היא החשובה הרבה יותר והחדשנית באמת: קביעת נוסחת המזונות האחידה בישראל. "הוועדה תבחן דרכים ושיטות על מנת להגיע לאחידות בפסיקת מזונות הילדים במדינת ישראל תוך קביעת קווים מנחים אובייקטיביים לחישוב גובה המזונות וחלוקתם בין ההורים ואפשרויות לשינויים במערכות האחראיות לקביעת המזונות ולגבייתם"
מאחורי ניסוח זה מסתתרת רפורמה אמיתית בתחום כלכלת הילד בישראל: גובה תשלומי כלכלת הילד יקבע על פי נוסחה קבועה בחוק, המבוססת על יכולתם הכלכלית של שני ההורים ועל מידת הטיפול שלהם בילד. נוסחה כזו לא תצריך במרבית המקרים את התערבותו של בית המשפט, שכן היא מבוססת על נתונים שיעבירו ההורים לצורך חישוב המזונות.
בהופעה בתוכנית פוליטיקה בערוץ 1 תיאר פרופ' שיפמן את תפיסת העולם המנחה את הוועדה, לפיה נקודת המוצא היא, ששני ההורים צריכים לשאת באחריות שווה ומשותפת לילדיהם, הן מבחינת הטיפול בילדים והן מבחינת כלכלת הילדים. הוא אמר כי נוסחת הוועדה תהיה מבוססת על זמני ההורות של כל אחד מההורים, על הכנסות ההורים ועל הוצאות נוספות, קבועות ומשתנות. לדבריו התוצאה תהיה בהתמעטות הדיונים בנושאי כלכלת הילד כשרק במקרים חריגים יהיה צורך בהתערבות בית המשפט בקביעת סכום המזונות.
עוד באותו עניין
פרופ' שיפמן בתוכנית פוליטיקה (באדיבות הורות משותפת - טובת הילד)
|
