הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה
"ועדת רוטלוי"
מדינת ישראל לקחה חלק בדיונים על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ואף אישרה את האמנה והתחייבה ליישמה במלואה. אחד הצעדים הנדרשים ליישום האמנה הוא בחינה מקיפה של החוק בישראל והמלצות על השינויים המתחייבים כדי להתאימו לנורמות הגלומות באמנה הבינלאומית.
על רקע זה, במסגרת יוזמה משותפת של משרד המשפטים והמועצה לשלום הילד, הוחלט על הקמה של וועדה מקצועית שתבחן לעומקה את הסוגייה ותגיש דו"ח בעניין. בכתב המינוי ששלח ביוני 1997 שר המשפטים אז צחי הנגבי, התבקשה הוועדה לבחון מחדש את מכלול החקיקה הישראלית המסדירה את התייחסות החברה ורשויות המדינה לילדים, על מנת להבטיח עמידה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה על פי האמנה.
כיו"ר הוועדה מונתה השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, ששימשה אז כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מי שהיתה לפני כן שופטת בבית המשפט לנוער ומי שידועה בפסקי הדין המתקדמים והמרחיבים שלה. כסגנית היו"ר מונתה עו"ד תמר מורג, מרצה בתחום זכויות ילדים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למשפטים ברמת גן, ומי שהיתה מנהלת המרכז לילד והמשפט במועצה לשלום הילד. כ-70 אנשי מקצוע, חוקרים ומומחים היו מעורבים בעבודת הוועדה, וכמו כן היא הזמינה חוות דעת וסקירות מאנשי מקצוע נוספים, שמעה עמדות של ארגונים ופרטים, ואף ראיינה יותר מ-300 ילדים כדי לשמוע את דעתם.
קראו כאן את תיאור הוועדה והרכבה במסמך של משרד המשפטים.
הוועדה מיפתה את תחום העיסוק והקימה שש ועדות משנה שנועדו לכסות את כל ההיבטים:
- הקטין בהליך הפלילי
- חינוך
- הילד ומשפחתו
- רצף ההגנה על ילדים בסיכון
- השמה חוץ ביתית של ילדים
- ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים
בספטמבר 2003 ולאחר מכן במארס 2004 הגישה הוועדה את הדו"חות שלה: דו"ח כללי וחמישה דו"חות של וועדות המשנה בנושאים הבאים:
- הקטין בהליך הפלילי
- חינוך
- הילד ומשפחתו
- השמה חוץ ביתית של ילדים
- ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים
ניתן לקרוא במדור זה את תקצירי דוחו"ת הוועדה או להוריד את הדו"חות במלואם. כמי שעוסקים בהורות לאחר גירושים לא יכולנו שלא להביע את אכזבתנו מהעובדה שהוועדה לא המליצה כל המלצה בתחום זה.
ריכזנו את הנימוקים שמביאה הוועדה בעד ונגד ביטול חזקת הגיל הרך, מבלי להמליץ כל המלצה בעניין. כדאי לשים לב לעמדת עמותת הורות=שווה בעניין, כפי שנמסרה לשר המשפטים יוסף לפיד בפגישה שנערכה עימו, עמדה אשר הביאה ללידתה של ועדת שניט לאחריות הורית לאחר גירושים. קצת יותר ביקורת אפשר למצוא במאמרי הפרשנות והדיעות המובאים בהמשך.
