לצד המלצות חשובות ומועילות יש בדו"ח ועדת שניט גם היבטים פחות מוצלחים, אפילו כאלה שעלולים לפגוע בטובת הילד משום שהם מעדיפים אינטרסים אחרים על פניה. מדובר גם בהמלצות המנוגדות לטובת הילד ולעמדת ועדת שניט עצמה, וגם בהיעדרן של כמה המלצות, שהיו יכולות לשפר את הדו"ח ולעשות יותר למען טובתם של ילדים.

3. המלצה חסרה: נקודת מוצא שוויונית לגיבוש הסדר הורות. יוזמת הורות=שווה המקורית כללה קביעת "חזקת הורות משותפת שווה", כלומר ברירת מחדל של חלוקה שווה של האחריות ההורית בין שני ההורים, אלא אם כן יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. אבל, מכיוון שאחת ההמלצות העיקריות של הוועדה היא הימנעות מכל סוג חזקה, הציעה הורות=שווה במקום זאת להגדיר "נקודת מוצא" לגיבוש הסדר הורות על ידי בית המשפט, אשר רואה בשני ההורים כנושאים באחריות הורית במידה שווה.
הורות=שווה הציעה נוסח אחר לסעיף 9(ג): "נקודת המוצא לקביעת הסדר ההורות תהיה, ששני ההורים ישאו בתחומי האחריות ההורית במידה שווה, תוך התאמות נדרשות על פי העניינים שבסעיף קטן (ב); קבע בית המשפט חלוקה לא שוויונית של האחריות ההורית ינמק את החלטתו." הצעה זו לא התקבלה.

4. המלצה חסרה: ביטול השימוש במונח "משמורת". למרות שהוועדה לא ממליצה על קביעת הורה משמורן, הדבר אינו נאמר במפורש בהצעת החוק. למעשה, אין מניעה כי גם לאחר חקיקת החוק בתי משפט יקבעו מיהו ההורה המשמורן. אחרי הכל, גם היום נקבע בפסקי הדין מיהו ההורה המשמורן למרות שהחוק אינו מתייחס למונח זה כלל. הורות=שווה הציעה להוסיף סעיף מפורש בעניין זה: "בית המשפט לא יגדיר למי מההורים יהיה מעמד שמעניק לו סמכות עודפת על פני ההורה השני." גם הצעה זו לא התקבלה.

5. המלצה שגויה: קלות בלתי נסבלת באישור הגירה לחו"ל של הורה עם ילד. בלחץ חברי ועדה מסויימים הוחלט על הוספת סעיף 10, ובו מנגנון ש"מסדיר" הגירת הורה עם ילד לחו"ל תוך ניתוקו מההורה השני. כמו סעיף 9(ג), גם סעיף 10 נועד לעקוף את הקריטריונים להסדר הורות שבסעיף 9(ב), שכן על פי קריטריונים אלה, במרבית המקרים לא היה בית המשפט מאשר הגירת הורה עם ילד. גם בסעיף זה סותרת הוועדה את המלצותיה שלה, במקרה זה ההמלצה כי זכויות הילד וטובתו יהיו שיקול ראשון במעלה, הגובר על זכות ההורה להגר. סעיף 10 מנוסח כך שיבטיח, שמרבית המקרים תאושר ההגירה לחו"ל, וזאת למרות שאין חולק על כך שמדובר בצעד המזיק לילד. 
המלצות הוועדה היו צריכות להנחות את בית המשפט להתייחסות מיוחדת לדיונים על בקשות הגירה. הן היו צריכות לקבוע כי מדובר בהכרעה בין שתי חלופות גרועות - ניתוק מההורה המהגר או ניתוק מההורה הנשאר בארץ.
הורות=שווה הציעה להוסיף בסעיף 10 קביעה נורמטיבית שתבהיר, שהגירה תוך ניתוק הילד מההורה בישראל אינה צעד לטובת הילד, וכי יש לאשר אותה רק אם החלופה האחרת – ניתוק הילד מההורה המהגר - גרועה אף יותר.
זה הנוסח שהציעה הורות=שווה:  "העתקת מקום המגורים של הילד אל מחוץ לישראל עלולה לעמוד בסתירה לחובת האחריות ההורית לקיום קשר אישי, ישיר וסדיר בין הילד לבין הוריו ולזכותו של הילד למימוש האחריות ההורית כלפיו על ידי הוריו כאמור בסעיף 2 ולטובת הילד וזכויותיו כאמור בסעיף 3. אלא אם כן השתכנע בית המשפט, כי הפגיעה שתיגרם לילד כתוצאה מהעתקת מקום המגורים של הילד אל מחוץ לישראל פחותה מהפגיעה שעלולה להיגרם לו אם יישאר בסביבתו הטבעית". הצעה זו לא התקבלה.
עוד באותו עניין: יש לשים לב שהן האב והן האם רשאים לבקש הגירה לחו"ל עם הילד (אם כי יש ספק אם הגירת אב עם ילד תוך ניתוקו מהאם תאושר באותה קלות כמו שתאושר הגירת אם עם ילד תוך ניתוקו מהאב). כמו כן יש לשים לב שסעיף 10 אינו חל על הגירה פנימית בישראל, ובקשת הורה לעבור דירה עם הילד בתוך גבולות הארץ תצטרך להיבדק לאור שבעת הקריטריונים בסעיף 9(ב) בלבד.

6. המלצה חסרה: סעד מיידי להורה. אין בין המלצות הוועדה פיתרון למצבים בהם נדרש סעד מיידי, למשל כאשר אחד ההורים מונע מההורה השני לקיים את אחריותו ההורית. הורות=שווה הציעה הוספת סעיף זה:  "9(ד) - במקרים בהם יש חשש לניתוקו של הקשר שבין הילד לבין אחד מההורים, רשאי הורה לבקש מבית המשפט לקבוע מיידית הסדר הורות זמני. בית המשפט ידון בבקשה בתוך 24 שעות ממועד הגשתה; בקביעת הסדר ההורות הזמני יתבסס בית המשפט על מירב המידע המצוי בידיו ועל הקריטריונים המפורטים בסעיף 9; הסדר ההורות הזמני יהיה בתוקף עד לדיון הראשון בתיק."