|
מאת קרי גולדברג
הופיע לראשונה בעיתון ניו יורק טיימס, 17.6.2001
תורגם חלקית בעיתון הארץ.
הורות / תופעה: מספר האבות בארצות הברית שקיבלו משמורת עם ילדיהם עלה ב-50% בעשור האחרון
אלן לברנש, בן 51, קורא סיפורים לילדתו בת השמונה, ג'וליאן, ושוקל האם לאפשר לבתו אליאונור, בת ה-11, ללכת למסיבה בסוף השבוע. במטבח הוא חותך מלון לקוביות. על דלת המקרר תלוי לוח שנה ובו מסומנים מועדי החוגים של הבנות. לברנש הוא אב חד הורי, אחד מתוך יותר משני מיליון אבות בארה"ב שקיבלו את החזקת ילדיהם.
נתוני מרשם האוכלוסין מלמדים כי מדובר בתופעה: מספר האבות החד הוריים שקיבלו משמורת על ילדיהם עלה ב-50% בין השנים 1990 ל-2000. מספר האבות החד הוריים מהווה כשישית מכלל המשפחות החד הוריות. ב-1970, לדוגמה, מספר האבות שגידלו את ילדיהם לבדם היה רק תשיעית מכלל המשפחות החד הוריות. מתוך שני מיליון האבות, יותר מ-900 אלף הם גרושים, כ-700 אלף לא נישאו מעולם, כ-350 אלף אינם חיים עם נשותיהם, ו-88 אלף הם אלמנים.
לטענת וורן פארל, מחבר הספר "איחוד בין אב לבנו", האבות החד הוריים מחוללים מהפכה שאינה נופלת בהיקפה מזו שחוללו הנשים שהצטרפו לכוח העבודה במאה ה-20. לדבריו, האבות החד הוריים אינם זוכים ללגיטימציה, כפי שנשים לא זכו לה בעבר. בעבר טענו כלפי נשים כי אין להן את היכולת לעבוד. כיום יש כאלה הטוענים כי לאבות אין את היכולת להעניק את מלוא תשומת הלב לילדיהם. "הנחות אלה מתבררות כלא נכונות", אומר פארל.
עם קבלת המשמורת על בנותיו, לפני שלוש שנים, ויתר לברנש, איש מכירות בתחום המחשבים, על קריירה רווחית. תחת זאת, הוא נדרש ללמוד כיצד להתמודד עם השאלות המטרידות הורים. לדבריו, הוא גילה כי פיתח אינטואיציה הורית, המיוחסת בדרך כלל לאמהות. "אני כמו חיה השומרת על גוריה", הוא אומר. "כמו שהחיה מרגישה כאשר גוריה נמצאים בסכנה, או אם משהו לא בסדר, אני חש מתי בנותיי חולות או כשרע להן. אני סבור שזה לא היה תמיד כך. לאבי לא היה חוש שכזה. תפקידו המרכזי היה לפרנס את המשפחה".
למרות העלייה במספרם, האבות החד הוריים הם עדיין מיעוט. וינס ריגן, מעצב אתרי אינטרנט, מגדל חמישה ילדים לבדו בגראנד רפידס, מישיגן. לדבריו, מבין 300 הילדים הלומדים בבית היסודי במקום מגוריו, ילדיו הם היחידים הגדלים בתא משפחתי שכזה. "עם זאת", הוא מציין, "החברה הרבה יותר פתוחה לכך משהיתה בעבר".
רוב האבות החד הוריים חשים עדיין שעליהם לשכנע את החברה שהם מסוגלים להיות הורים טובים, אומר ארמין ברוט, מחבר הספר "האב החד הורי". "החברה מתייחסת לאבות הללו בחשדנות, ומחכה לראות אותם מועדים", אומר ברוט. "על כן אנחנו משתדלים לעשות את הדברים נכון ככל האפשר".
לדברי פארל, ההורים יכולים לשאוב היום עידוד מנתוני מחקר חדש שהתפרסם, לפיו ילדים שגדלו עם אב חד הורי מצליחים לא פחות מילדים שגדלו עם אמהות חד הוריות.
חשוב לציין, מוסיף פארל, שאבות חד הוריים הם בדרך כלל מבוגרים יותר, מבוססים יותר ומשכילים יותר מאמהות חד הוריות. יש להם גם מוטיווציה גבוהה, ממש כמו זו שהיתה לרופאות מנתחות בשנות ה-50, והם מרבים לערב את האמהות בגידול הילדים. לעומתם, אמהות חד הוריות מתמודדות לעתים קרובות עם גידול הילדים לגמרי לבדן. "לכן", הוא אומר, "היחידה המשפחתית שמקימים אבות חד הוריים מזכירה משפחה רגילה".
לטענת מומחים, אחת מהסיבות למספרם הגדל של האבות החד הוריים, הוא רצונן של אמהות להעביר לידי האבות את המשמורת על הילדים. "חלק ממה שמזין את התופעה הוא לא רק ההעדפה של אבות להיות מעורבים בחיי ילדיהם, אלא גם התרופפות כבליה של האישה", אומר ג'יימס לוין, מנהל פרויקט אבהות במכון לתוכניות משפחה ועבודה בניו יורק. זה עשוי להסביר פן אחר של התופעה: האבות מבקשים לקבל משמורת על ילדיהם רק בשלב מאוחר, לאחר שהאמהות מגיעות למסקנה שייטב להם בלעדיהן. מכיוון שבמאבקים משפטיים נוטים עדיין בתי המשפט לתת את החזקה לאמהות, העברת המשמורת לאב נעשית על פי רוב בהסכמת האם.
|
בטעינה...
