מתי דאגה של אמא הופכת להפרעת חרדה?

אמהות הסובלות מחרדת אם יוצרות מתח ומצוקה אצל הילד ועלולות להשפיע על דפוסי ההתנהגות אותם הוא מאמץ

ד"ר מיקי בלוך*

ד"ר  מיקי בלוך (צילום: המרכז הרפואי ת"א)

אמהות דואגות לילדיהן בכל שלב בחייהם. זה מתחיל עוד בהריון ובלידה וממשיך לבדיקה הרפואית הראשונה של הילוד, עלייתו לכיתה א', גיוסו לצה"ל וכלה בשלבים המאוחרים יותר בחייו. רמת הדאגה משתנה מאישה לאישה, ולרוב אינה משפיעה על חיי היום יום של הילד ועל המרחב המשפחתי באופן קיצוני, אך במקרים חריגים הדאגה האימהית מתפתחת להפרעות חרדה חמורות המשפיעות על המסגרת המשפחתית, על הקשר בין האם לילד ועל דפוסי ההתנהגות אותם הוא מאמץ.

כיצד חרדת אם באה לידי ביטוי?

1. תסמונת חרדה כללית: ניתן לזהות חרדת אם כאשר מופיעה תסמונת חרדה הבאה לידי ביטוי בדאגנות יתר לא מותאמת כלפי הילד, בדפוס ראיה שלילית תוך התעלמות מהאפשרויות החיוביות ובפסימיות לגבי העתיד. למרות שהסבירות שיקרה משהו רע ,מאוד נמוכה, האם עדיין תאמין כי הסכנה היא מוחשית מאוד. החרדה הופכת פתולוגית לא רק סביב בעיות הבריאות שלו אלא גם סביב הישגיו, התפתחותו ויכולותיו החברתיות. 
2. חרדה כפייתית: דאגה חמורה של האם יכולה להפוך לחרדה הכוללת מחשבות טורדניות שליליות ובלתי פוסקות לגבי תפקודה כאם, על בריאות הילד, על זיהומים או מפגעים סביבתיים, ועוד. לדוגמא: האם לא תאפשר לאף אחד לגעת בתינוק, תרחץ את תינוקה באמבטיות באופן תדיר או תאסור על כניסה לביתה בנעליים או ללא טכס "טיהור". דוגמא נוספת היא אם המונעת מהילד לצאת מהבית וליצור קשר עם ילדים אחרים - דרישות המהוות פתח לקשיים חברתיים. 
3. התקפי פאניקה ופוביות: חרדת האם יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהופעה של התקפי 'פאניקה' המתבטאת בהתקפות חרדה פיסיות ורגשיות חזקות ופתאומיות עד כדי שיתוק, או מצב בו האם מפתחת בהלה ותחושות חוסר אונים מפני אירוע או סיטואציה מסוימת ולכן יוצרת הימנעות ממצבים רבים הגורמים לתחושה זו. לדוגמא: האם תמנע מהילד חיסונים חשובים בגלל הפוביה שלה מפני זריקות ובכך עלולה לסכן את בריאותו.  

קווי אישיות חרדתיים אלו יוצרים מתח ומצוקה אצל הילד, פחד מפני הסביבה והעולם החיצוני ומגבילים את התפתחותו.

מתי חרדת אם הופכת לבעיה הדורשת טיפול?

כאשר חרדת האם ומצוקתה פוגעת בתפקודה התקין, היא יכולה לגרום לפגיעה משנית בהתפתחות הילד ובתפקודו היומיומי, וכמו כן בתפקוד המשפחה כמסגרת נורמאלית ומטפחת. כדוגמא, אם חרדה המודאגת שילדה יידבק במחלות ומשאירה אותו בבית ימים רבים במהלך עונת החורף, מונעת ממנו אינטראקציות חברתיות ומחזקת אצלו תחושת חוסר ביטחון בכל הנוגע להתמודדותו עם העולם החיצוני, דפוס התנהגות 'חרדתי' העלול ללוות את הילד גם לאורך כל חייו הבוגרים.

מה ניתן לעשות?

1. במקרים הקלים יותר של חרדת אם: מומלץ להימנע משיח שלילי ובעל אופי חרדתי וכדאי להקפיד על אוירה חיובית בסביבה המשפחתית ולא לרוץ לרופא בכל פעם שמסתמנת בעיה בריאותית קלה. יש לשדר לילד תחושת ביטחון ושליטה במצב גם כשמרגישים מעט לא טוב.
2. טיפול תרופתי: במצבים בהם החרדה באה לידי ביטוי בחרדה כללית מוגזמת, בפוביות, חשיבה טורדנית והתנהגות כפייתית ובהתקפי פאניקה קשים, מומלץ להסתייע בטיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה שונות, כגון: ציפרלקס וסרוקסט מקבוצת התרופות השייכות לדור החדש, המשמשות לטיפול בחרדות ומשפיעות על רמת הסרוטונין במוח, המשפיע על וויסות חרדה, על רגשות ועל מצב רוח חיובי.
3. התערבות פסיכולוגית: לכל הורה יש השפעה ייחודית על ילדו ותרומתו להתפתחותו הרגשית, החברתית והשכלית היא קריטית. ביחידות אם-תינוק (במרכז לבריאות הנפש של אישה) באיכילוב ניתן לקבל שירות פסיכולוגי דיאדי (הורה-תינוק) לצורך זיהוי מצוקת החרדה אצל האם ובכך לסייע בשבירת דפוסים שהורגלו במסגרת המשפחתית אצל האם והילד. כמו כן, מומלץ על טיפול פסיכולוגי קצר טווח בעל אופי קוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בחרדה של האם.

* ד"ר מיקי בלוך הוא מנהל המחלקה לפסיכיאטריה אמבולטורית והמרכז לבריאות הנפש של האישה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סורסקי