תנועת הורות=שווה נמצאת היום במקום שרק אירגונים מעטים הגיעו אליו: מה שהתחיל בגיבוש הרעיונות היסודיים של ההורות המשותפת וקווי המתאר של מערך חדש לטיפול בהורים מתגרשים, המשיך בצעדי שכנוע ולובי שהביאו להקמת ועדת שניט, השתתפות בישיבות הוועדה והשפעה מהותית על רבות מהמלצות הוועדה והגיע לרגע המיוחל בו שר המשפטים מאמץ את המלצות הוועדה ומחליט על חקיקת החוק לפי המלצות אלה.

לא קלה היא דרכנו. לכל אורכה היא שזורה במאמצי שכנוע של גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה ובאקדמיה ובמאבקים מול ארגוני נשים שמתנגדים לכל שינוי במצב ומול ארגוני גברים אחדים, שרואים בדרכה של הורות=שווה מתונה ופשרנית. אנו מאמינים שהדרך הזו הוכיחה את עצמה וכי הבשורה שגלומה בחקיקה החדשה תחלחל ותגיע לכל מי שעניינם של ילדי ההורים הגרושים מעסיקה אותם. בתוך זמן לא רב, כשהורים ייפרדו השאלה היחידה שתישאל תהיה איך הם עומדים לחלוק את האחריות והטיפול בילדים, ואיך שניהם נשארים חלק משמעותי בחיי הילדים.

ביחד עם התשבוחות, הורות=שווה התריעה בעת דיוני הוועדה והיא חוזרת על התרעתה במשנה תוקף כעת: מספר המלצות בדו"ח ועדת שניט התקבל בדרך שלא שמה את טובת הילד בראש, והותרתם בחקיקה תעיב מאוד על הרפורמה המתהווה.

בראש ובראשונה מצרה הורות=שווה על הכנסתו של סעיף 9ג' להצעת החוק של הוועדה, שנעשתה תחת לחצים חיצוניים ושיקולים הזרים לטובת הילד. סעיף 9ג' מהווה יישום של גישת "המטפל העיקרי", גישה פסולה מכל וכל שפוגעת בטובת הילד והוריו גם יחד. סעיף 9ג' זר בגישתו לשאר המלצות הוועדה. אין בו כל צורך מהותי. זהו סעיף מעושה. בית המשפט, גם אם יתלבט, יוכל להכריע בנקל אודות טובת הילד לפי הקריטריונים שהציעה הוועדה. כל מטרתו של סעיף 9ג' היא להבטיח, במרבית המקרים בהם קיים קונפליקט בין ההורים, את סימון האם כהורה המטפל העיקרי. ועדת שניט לא הוקמה כדי להחליף את חזקת הגיל הרך בחזקת המטפל העיקרי, גם אם במתכונת מרוככת וחלקית כמו כאן.
סעיף 9ג' יביא במרבית את המקרים את בית המשפט לפסוק על פיו ולשמר את המצב הנהוג היום שעיקר האחריות ההורית מוטל על האם. הוא גם יביא למאבקים בין ההורים על מידת הטיפול של כל אחד מהם בילדים, שיעמידו בצל את המאבקים המוכרים כיום. התוצאות האלה עומדות בניגוד גמור להמלצותיה של ועדת שניט עצמה.

השאיפה שאבות יהיו מעורבים בגידול הילדים משותפת לכל, אך המלצות הוועדה אינן כוללות די כלים שיעודדו אבות לקחת חלק פעיל בטיפול בילדים. הוועדה אמנם קבעה מספר קביעות נורמטיביות חשובות בעניין זה אך לא שילבה מנגנונים מתאימים בהמלצתה לחקיקה ובכך היא מאפשרת לאבות שאינם רוצים בכך להסיר מעל עצמם אחריות משמעותית לילדים. לעומת זה, מתוך חשש אובססיבי ממיעוט של אבות, שעלולים לעשות שימוש לרעה בחוק, היא הכניסה חסמים חדשים, שירחיקו אבות ממעורבות הורית מיטבית.
 

• הורות=שווה סבורה שיש להימנע ממתן העדפה להורה המטפל העיקרי, הן בסעיף 9ב'(6) (קריטריון הטיפול בילד) והן בסעיפים -9ג' ו-9ד' שמטרתם העדפת אחד ההורים על משנהו.
• הורות=שווה סבורה שיש לקבוע בחוק נקודת מוצא, הרואה בשני ההורים כנושאים באחריות הורית במידה שווה, תוך התאמות נדרשות על פי הקריטריונים המוצעים.
• הורות=שווה סבורה שיש לקבוע מפורשות שבית המשפט לא יפסוק מי ההורה המשמורן. למרות שהוועדה לא ממליצה על שימוש בקביעת הורה משמורן או כל סמכות עודפת אחרת להורה הדבר אינו נאמר במפורש בהצעת החוק ולמעשה אין מניעה כי גם לאחר חקיקת החוק בתי משפט יפסקו כי אחד ההורים יהיה ה"משמורן", כפי שהם עושים גם כיום ללא גיבוי בחוק.
• בעניין בקשות הגירה של אחד ההורים עם הילדים, הורות=שווה סבורה שיש צורך לקבוע בחוק קביעה נורמטיבית, שעצם ההגירה עם ילד מנוגדת לטובתו, פוגעת בו ובקשר שלו עם אחד ההורים. בית המשפט יונחה לאשר בקשת הגירה כזו רק אם השתכנע, שהפגיעה שתיגרם לילד כתוצאה מההגירה פחותה מהפגיעה שתיגרם לו אם יישאר בסביבתו הטבעית.

בשורה התחתונה, הורות=שווה תומכת במכלול דו"ח שניט ומאמינה כי השפעתו על טובתם של הילדים תימשך עוד שנים רבות קדימה. בארבעה העניינים שהוזכרו לעיל, הורות=שווה הביעה את הסתייגותה מההמלצות. אנו קוראים לכל מי שטובת ילדים באמת בראש מעיניו לסייע בקידום החקיקה החדשה, תוך הסרת התוספות המזיקות שנוספו לאורך הדרך.

עוד באותו עניין

עמדת הורות=שווה בדו"ח הוועדה הסופי

להתברך בהישג חשוב - הורות=שווה מברכת על דו"ח הביניים

"הוא ייקח לך את הילדים". זהו, שלא.