|
בתי דין הנוצריים אינם מוסדרים בחוק, זאת בניגוד לבתי הדין היהודיים, השרעיים והדרוזים. סמכות השיפוט שלהם הוגדרה בחוק "דבר המלך במועצה" המנדטורי והיא כוללת ענייני נישואים וגירושים, מזונות אישה, מזונות ילדים, החזקת ילדים, אפוטרופסות, ירושה ועוד. מכיוון שלא נחקק חוק לבתי הדין הנוצריים, שמסדיר את הקמת בתי הדין, מינוי הדיינים, סדרי הדין וכל שאר היבטי העבודה, בתי הדין הנוצריים אינם מהווים חלק ממערכת המשפט הישראלית במובן של תהליכי עירעור וסמכויות. עם זה לפיסקי הדין שלהם יש תוקף זהה לפסקי דין של בתי דין אחרים.
האחריות לבתי הדין הנוצריים נתונה למשרד "העדות הנוצריות והמרות דת" בלשכה המשפטית של משרד המשפטים, לשם הועברה במאי 2005 עם פירוק משרד הדתות.
בישראל פועלות כ-50 עדות, זרמים וכנסיות נוצריות אך רק עשר מהן נחשבות לעדות נוצריות "מוכרות" מבחינת סמכויות השיפוט, שריד נוסף מהחוק העותמני:
- האורתודוקסית היוונית
- האורתודוקסית הארמנית
- האורתודוקסית הסורית
- הקתולית הרומית (לטינית)
- המרונית (מלכיתית)
- הקתולית היוונית
- הקתולית הסורית
- הקתולית הארמנית
- הקתולית הכלדית
- האפיסקופלית (אנגליקנית) (תיקון משנת 1970)
נוצרים, שאינם בני עדות אלה, יכולים להתגרש בהליך של התרת נישואין, שמתבצע בבית המשפט לענייני משפחה.
|
