באדיבות פסיכו מגזין לפסיכולוגיה פופולרית

זה לא חדש שילד צריך אבא. אולם בעידן בו מסגרת "המשפחה המסורתית" מתפרקת לעיתים תכופות והופכת לעוד אחת מהחלופות לגידול ילדים, לצד משפחות חד הוריות של נשים רווקות, גרושות או אלמנות, מתחדדת השאלה בדבר השפעתו של האב בגידול ילדיו. במחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד בארה"ב, נמצא שילדים שאביהם גר איתם, לומדים טוב יותר, בעלי ביטחון עצמי גבוה יותר ופחות מדוכאים מילדים אחרים.

 כדאי לציין שהתוצאות אינן מעידות בהכרח על כך שהילדים אשר גדלו במשפחות חד- הוריות אינם יכולים להצליח.

נקודה חשובה נוספת שלא נבדקה במחקר היא האם אבא רע עדיף על אבא שלא נמצא בכלל בתמונה. ואולם, החוקרים מדגישים כי כל מצב משפחתי צריך שאב, או דמות אב, יהיה בקשר רגשי עם ילדיו. "קצת זה יותר טוב מכלום", אומר הפסיכולוג פיינלופ לייצ'. מה מאפיין אבות המוכנים להחליף טיטולים, להאכיל, לקפץ ולתזז עם הפעוט בגן, להשתתף באסיפות ההורים, לקחת חלק בטקסי האכלת הילדים בכל ערב, לקחת חלק בטקסי השכבת הילדים בכל ערב, ובקיצור- להיות מעורבים?

 מחקר שפורסם בחודש יוני השנה (2001) בכתב העת של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה משפחתית, מראה שאבות אלו עובדים פחות שעות, בעוד שהאמהות במשפחות אלו עובדות שעות רבות יותר מאחרות. כשאם עובדת במשרה מלאה היא יוצרת מצב התובע מהבעל לקחת יותר אחריות ולהשתתף בצורה פעילה בטיפול ובחינוך הילדים. עוד נמצא במחקר כי אבות מעורבים היו גברים צעירים, בעלי ביטחון עצמי גבוה, חברותיים ופחות דכאוניים, וכן כי מעורבותם בגידול הבנים גדולה ממעורבותם בגידול הבנות. בקיצור, אבות יקרים, מי שעדיין לא נפרד ממיתוסים ישנים (לך לאמא להחליף טיטול), הגיע הזמן לעשות זאת. חישבו על הצרכים האישיים של ילדיכם, וגלו רגישות כלפיהם. נטילת אחריות ומעורבות בכל דרך אפשרית בחייהם תטיב עימם וגם עמכם.

 ואתן האמהות: עליכן לפנות דרך לאבות. הפסקנה להתייחס אליהם כאל "עוזרי אמהות" (דודו תוריד את הפח). וותרנה על הטריטוריה הבלעדית שלכן.